חלק א | הכניסה לבית הקברות וההתנהגות הכללית
אין להיכנס ללא צורך
ילקוט יוסף מביא שאין להרבות בהליכה לבית הקברות ללא צורך. [1]
מותר כמובן להיכנס לצורך הלוויה, קבורה, עלייה לקבר אב או אם, יום השבעה, השלושים, יום השנה או קברי צדיקים.
טוען…
טוען תוכן…
הלכות הכניסה והשהייה בבית העלמין: כבוד המתים, התנהגות ראויה בין הקברים, תפילה ולימוד תורה, ציצית ותפילין, אכילה ושתייה, ישיבה על קברים, צילום, נטילת ידיים ביציאה והמנהגים הנוהגים לאחר היציאה מבית הקברות.
ילקוט יוסף מביא שאין להרבות בהליכה לבית הקברות ללא צורך. [1]
מותר כמובן להיכנס לצורך הלוויה, קבורה, עלייה לקבר אב או אם, יום השבעה, השלושים, יום השנה או קברי צדיקים.
יש להיכנס בכובד ראש ולהימנע מצחוק, שיחות חולין ממושכות והתנהגות שאינה מתאימה לכבוד המקום.
יש להשתדל ללכת בשבילי בית הקברות ולא על מקום הקבורה או המצבות. [2]
ילקוט יוסף פוסק שאין נכון לנטוע פרחים, אילנות או דשא על הקברים כמנהג אומות העולם, ובפרט כאשר הדבר עלול לגרום לדריכה עליהם. [2]
[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, מהדורת תשס"ד, סימן י, סעיף כה, עמ' רנד: אין ללכת לבית הקברות ללא צורך, אך מותר לצורך הלוויה, קברי צדיקים או קבר אביו ואמו.
[2] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן יב, סעיפים ג–ד, עמ' רעו: אין נכון לנטוע אילנות, פרחים או דשא בבית הקברות, בין השאר משום החשש לפגיעה בכבוד הקברים ולדריכה עליהם.