כמה זמן ממתינים בין בשר לחלב
כמה זמן ממתינים לאחר אכילת בשר או עוף, מה הדין לאחר תבשיל שהתבשל עם בשר, ומה צריך לעשות בין אכילת חלב לבשר.
טוען…
טוען תוכן…
ההכרעות המעשיות והנפוצות בבשר וחלב, בצורה קצרה וברורה
כמה זמן ממתינים לאחר אכילת בשר או עוף, מה הדין לאחר תבשיל שהתבשל עם בשר, ומה צריך לעשות בין אכילת חלב לבשר.
לבני ספרד: לאחר אכילת בשר בהמה, חיה, עוף או הודו ממתינים שש שעות לפני אכילת חלב.[1]
את שש השעות סופרים מסיום אכילת הבשר עצמו, ולא מסיום הארוחה ולא מברכת המזון.[2]
לדוגמה: סיים לאכול את הבשר בשעה 13:00 והמשיך לאחר מכן לאכול אורז וסלט – זמן ההמתנה מתחיל בשעה 13:00.
לבני אשכנז: קיימים מנהגים שונים של שש שעות, שלוש שעות או שעה; נוהגים לפי מנהג המשפחה והקהילה.[1]
גם לאחר אכילת עוף או הודו ממתינים לבני ספרד שש שעות, אף שאיסור עוף בחלב הוא מדרבנן.[1]
מי שלעס בשר, אפילו כדי לרככו לילד, ולא בלע ממנו – צריך להמתין שש שעות.[3]
גם מי שבלע בשר בלי ללעוס צריך להמתין שש שעות.[3]
מי שטעם בשר או רוטב בשרי בלשונו ופלט מיד, בלי ללעוס ובלי לבלוע – אינו צריך להמתין שש שעות.[4]
וכן מי שהכניס חתיכת בשר לפיו ומיד הוציאה בשלמותה – אינו צריך להמתין שש שעות. אם רוצה לאכול מיד חלב, יקנח וידיח את פיו.[4]
לאחר שש שעות, אם ידוע שנשאר בשר בין השיניים – צריך להסיר אותו לפני אכילת חלב.[5]
מי שאין לו רגילות שבשר נתקע בין שיניו אינו חייב לבצע בדיקה מיוחדת בכל פעם לאחר שש שעות.[5]
צחצוח שיניים, חוט דנטלי, שטיפת הפה או ברכת המזון אינם מבטלים את חיוב שש השעות.
לבני ספרד: מי שאכל רק את האורז, תפוחי האדמה או הירקות שהתבשלו באותו סיר יחד עם בשר או עוף, אף שלא אכל מן הבשר עצמו – המנהג להמתין שש שעות.[6]
לדוגמה: אורז שהתבשל עם עוף, תפוחי אדמה מתוך סיר בשרי שיש בו בשר ממש – ממתינים שש שעות.
אם לא היה בשר בתבשיל, אלא המאכל הפרווה התבשל בסיר בשרי נקי, אין צורך להמתין שש שעות.[7]
לבני ספרד מותר אף לאכול את המאכל עצמו עם גבינה, כאשר הכלי נקי.[7]
לדוגמה: ביצה במחבת בשרית נקייה, אורז בסיר בשרי נקי – אין צורך להמתין לאחריהם.
מאכל שהתבשל בשומן בשר ממש דינו כבשר לעניין ההמתנה, וצריך להמתין אחריו שש שעות.[8]
אם אדם מסופק באמת האם כבר עברו שש שעות מאכילת הבשר – רשאי להקל ולאכול חלב, משום שספק דרבנן לקולא.[9]
לכתחילה ממתינים שש שעות מלאות.
במקום צורך, כגון אילוצי סדרי ישיבה, צבא וכיוצא בזה, ילקוט יוסף מתיר לאכול חלב לאחר חמש שעות וחצי; בעוף יש מקום להקל בזה יותר כאשר יש צורך.[10]
אין להפוך את ההקלה הזו למנהג קבוע ללא צורך.
ילד שאכל בשר אינו חייב בכל מצב להמתין שש שעות כמו מבוגר. במקום צורך אפשר להקל לו לאחר זמן קצר יותר, ובפרט כאשר מדובר במזון הנחוץ לסעודה.[11]
אבל אין לתת לילד שהגיע לחינוך ממתק חלבי בתוך זמן ההמתנה רק לשם פינוק, כאשר אין בכך צורך.[11]
ככל שמתקרב לגיל מצוות מחנכים אותו להמתין שש שעות.
חולה שאין בו סכנה הזקוק למאכל חלבי יכול לאכול חלב לאחר שעה אחת מאכילת הבשר; אם אפשר, ינקה את שיניו משיירי בשר.[12]
יולדת בתוך שלושים יום, מעוברת שיש לה צער ומניקה הזקוקה לחלב מחמת מצבה יכולות להקל באופן זה.[12]
לבני ספרד: לאחר גבינה, גם גבינה קשה או ישנה, אין צורך להמתין שש שעות לפני בשר.[13]
לפני אכילת בשר עושים:
קינוח הפה ← הדחת הפה ← ניקוי או בדיקת הידיים.
קינוח נעשה באמצעות לחם או מאכל מתאים שמנקה את הפה; לאחר מכן שותים מים או משקה אחר, ומוודאים שאין שיירי גבינה בידיים.[13]
מי ששתה חלב נוזלי ורוצה לאכול בשר אינו צריך קינוח בפת ואינו צריך נטילת ידיים; די בהדחת הפה.[14]
לבני ספרד: לאחר גבינה כשרוצה לאכול עוף, אין צורך בקינוח ובהדחת הפה כדין בשר בהמה.[13]
כמובן, אם נשארה גבינה ממש בפה או בידיים – מסירים אותה.
לבני ספרד: גם לאחר גבינה צהובה, גבינה מלוחה, גבינה צפתית וכדומה אין חיוב להמתין שש שעות. עושים קינוח, הדחה וניקוי הידיים ואוכלים בשר.[13]
לבני אשכנז: לאחר גבינה קשה קיימים מנהגים מחמירים של המתנה; נוהגים לפי מנהג המשפחה והקהילה.
מותר להתחיל לאכול ארוחה פרווה לפני שהסתיימו שש השעות, ורק לאחר השלמת שש השעות להתחיל לאכול את המאכלים החלביים.[15]
בשר או עוף ← שש שעות ← חלב.
סופרים שש שעות מסיום אכילת הבשר, לא מסיום הארוחה.
לעס בשר ולא בלע ← שש שעות.
טעם ופלט בלי לעיסה ובליעה ← אין שש שעות.
תבשיל שהתבשל עם בשר ממש ← לבני ספרד ממתינים שש שעות.
פרווה שהתבשל רק בסיר בשרי נקי ← אין צורך להמתין; לבני ספרד מותר אף לאוכלו עם חלב.
ספק אם עברו שש שעות ← מותר להקל.
חמש שעות וחצי ← רק במקום צורך; לכתחילה שש שעות מלאות.
חולה הזקוק לכך ← יכול להקל לאחר שעה.
גבינה, גם קשה – לבני ספרד ← קינוח + הדחה + ידיים ← בשר; אין שש שעות.
שתה חלב בלבד ← הדחת הפה מספיקה לפני בשר.
[1] שולחן ערוך יו"ד סימן פ"ט סעיף א; ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', סימן פ"ט סעיף א.
[2] ילקוט יוסף, שם סעיף י"ט.
[3] ילקוט יוסף, שם סעיפים ד', ו'.
[4] ילקוט יוסף, שם סעיף י"ג.
[5] ילקוט יוסף, שם סעיף ט'.
[6] ילקוט יוסף, שם סעיף ל"ג; הליכות עולם חלק ז'.
[7] ילקוט יוסף, שם סעיפים ל"ה–ל"ז; וכן דיני נ"ט בר נ"ט.
[8] ילקוט יוסף, שם סעיף ל"ח.
[9] ילקוט יוסף, שם סעיף ט"ז.
[10] ילקוט יוסף, שם סעיף ט"ו; יביע אומר חלק א' יו"ד סימן ד'.
[11] ילקוט יוסף, שם סעיף כ"א.
[12] ילקוט יוסף, שם סעיפים כ"ב–כ"ג.
[13] ילקוט יוסף, סימן פ"ט סעיף ב', סעיף מ"ו ואילך; יביע אומר חלק ו' יו"ד סימן ז'; יחוה דעת חלק ג' סימן נ"ח.
[14] ילקוט יוסף, שם סעיף נ"ו.
[15] ילקוט יוסף, סימן פ"ט סעיף כ'.