הלכה למעשה

הכלל

משנכנס חודש אדר מרבים בשמחה, ובשבתות הסמוכות לפורים ולחודש ניסן קוראים ארבע פרשיות מיוחדות: שקלים, זכור, פרה והחודש. הקריאה החשובה ביותר מבחינת החיוב היא פרשת זכור, שבה מקיימים את מצוות זכירת מעשה עמלק. לדעת רוב הפוסקים מצווה זו מן התורה, ולכן יש להקפיד לשמוע את הפרשה מתוך ספר תורה כשר ובציבור [1].

מה עושים כשנכנס חודש אדר?

חז"ל אמרו: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". לכן מראש חודש אדר ראוי להרבות בדברים המשמחים את האדם ואת בני ביתו, להוסיף בשמחת מצווה ובהודאה לקב"ה ולהשתדל להשרות אווירה טובה בבית [2].

אין חובה לערוך סעודה מיוחדת בכל יום בחודש אדר, ולא נקבעו פעולות מסוימות שחייבים לעשות כדי להרבות בשמחה. כל אדם יכול להוסיף שמחה בדרכים המתאימות לו, מתוך שמירה על גדרי ההלכה.

מה עושים בשנה מעוברת שיש בה שני חודשי אדר?

בשנה מעוברת חוגגים את פורים באדר השני, הסמוך לחודש ניסן. גם ארבע הפרשיות נקראות בתקופה הסמוכה לאדר השני ולחודש ניסן, ולא באדר הראשון [3].

לגבי ריבוי השמחה באדר הראשון קיימות דעות שונות. עיקר שמחת הפורים ומצוותיו מתקיימים באדר השני, אולם יש הנוהגים להרבות בשמחה גם באדר הראשון. בכל מקרה אין איסור להרבות בשמחה המותרת גם בחודש אדר הראשון.

מהן ארבע הפרשיות?

חז"ל תיקנו לקרוא ארבע פרשיות מיוחדות בתקופה הסמוכה לפורים ולפסח, בנוסף לקריאת פרשת השבוע [4].

פרשת שקלים עוסקת במצוות מחצית השקל שהיו נותנים בזמן בית המקדש; פרשת זכור עוסקת בזכירת מעשה עמלק; פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת כהכנה לפסח; ופרשת החודש עוסקת בקידוש החודש ובהכנות לקרבן פסח.

לא תמיד קוראים את ארבע הפרשיות בארבע שבתות רצופות. לעיתים יש שבת הפסקה בין הקריאות, בהתאם לקביעות לוח השנה.

מתי קוראים פרשת שקלים?

פרשת שקלים נקראת בשבת שלפני ראש חודש אדר, ואם ראש חודש אדר חל בשבת, קוראים אותה באותה שבת. בשנה מעוברת הכוונה לראש חודש אדר השני [5].

בפרשה קוראים את הפסוקים שבתחילת פרשת כי תשא, העוסקים במצוות מחצית השקל. בזמן שבית המקדש היה קיים היו מכריזים באחד באדר על הבאת השקלים, כדי שמראש חודש ניסן יוכלו לקנות את קרבנות הציבור מכספי התרומה החדשה [6].

גם בזמן הזה קוראים פרשת שקלים, אף שאין בית המקדש קיים. נוסף לכך נוהגים לתת צדקה מיוחדת בשם "זכר למחצית השקל", אך אין זו מצוות מחצית השקל של התורה, אלא מנהג לזכר המצווה שנהגה בזמן המקדש [7].

את סכום הנתינה, זמן הנתינה ומי חייב במנהג נבאר במאמר נפרד.

מתי קוראים פרשת זכור?

פרשת זכור נקראת בשבת שלפני פורים. קוראים בה את הפסוקים שבסוף פרשת כי תצא, המתחילים במילים: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" [8].

לדעת רוב הפוסקים, מצוות זכירת מעשה עמלק היא מן התורה. לכן יש להקפיד להגיע לבית הכנסת ולשמוע את הפרשה מתוך ספר תורה כשר ובציבור. לכתחילה אין להסתפק בקריאתה מתוך חומש בבית [9].

כיצד מקיימים את מצוות פרשת זכור?

לפני הקריאה צריכים בעל הקורא והשומעים לכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק. בעל הקורא יכוון להוציא את השומעים ידי חובתם, והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה בשמיעת הקריאה [10].

יש להקשיב היטב לכל מילות הפרשה, מתחילתה ועד סופה. אין לדבר בזמן הקריאה או להרעיש כאשר מזכירים את שמו של עמלק, כדי שלא להפסיד את שמיעת המילים.

לפי ילקוט יוסף, השומעים צריכים להאזין לקריאת בעל הקורא ולא לקרוא עמו בפיהם מתוך החומש. מותר לעקוב אחר הקריאה מתוך החומש בשתיקה [10].

טוב שבעל הקורא יזכיר לציבור לפני הקריאה לכוון לצאת ידי חובת המצווה.

האם נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור?

נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות במצוות זכירת מעשה עמלק ובשמיעת פרשת זכור.

לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, נשים המקילות שלא להגיע לבית הכנסת לשמוע פרשת זכור יש להן על מה לסמוך, אולם נשים המחמירות לבוא ולשמוע את הקריאה תבוא עליהן ברכה [11].

לכן אישה המטפלת בילדים קטנים או מתקשה להגיע לבית הכנסת אינה חייבת להיכנס לקושי מיוחד כדי לשמוע את הפרשה.

במקומות שבהם עורכים קריאה מיוחדת לנשים לאחר התפילה, מותר להוציא ספר תורה ולקרוא לפניהן את פרשת זכור ללא ברכות, וזהו מנהג נכון [11].

לדעת האשכנזים

גם בקרב פוסקי אשכנז קיימת מחלוקת אם נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור. יש פוסקים המחייבים, ויש הפוטרים.

בקהילות אשכנזיות רבות נהוג שנשים משתדלות להגיע לבית הכנסת לשמיעת פרשת זכור. לכן נכון לנהוג לפי מנהג המשפחה והקהילה, ובמקום שנוהגים להחמיר ראוי להמשיך במנהג זה [12].

האם חייבים לשמוע פרשת זכור דווקא במבטא של העדה?

לכתחילה נכון שכל אדם ישמע את פרשת זכור במבטא שהוא רגיל בו, ובפרט משום שלדעת רוב הפוסקים קריאת הפרשה היא מן התורה.

לכן ספרדי המתפלל בבית כנסת אשכנזי נכון שישתדל לשמוע את פרשת זכור מבעל קורא ספרדי, וכן להפך.

אולם אם שמע את הפרשה במבטא של עדה אחרת, יצא ידי חובה. לכן מי ששמע את הקריאה במבטא אשכנזי אף שהוא ספרדי, או להפך, אינו צריך לחזור ולשמוע את הפרשה [13].

מה עושה מי שלא שמע פרשת זכור?

מי שנאנס ולא יכול היה להגיע לבית הכנסת בשבת זכור, נכון שיקרא באותה שבת את פרשת זכור מתוך חומש, כדי לזכור את מעשה עמלק. אולם קריאה זו אינה מחליפה לכל הדעות את שמיעת הפרשה מתוך ספר תורה כשר.

בהמשך השנה, כאשר קוראים את פרשת כי תצא שבה מופיעים פסוקי זכור, יכוון לצאת ידי חובת המצווה ויבקש מבעל הקורא שיכוון להוציאו ידי חובה [14].

לכן מי שהפסיד את הקריאה בשבת זכור ישתדל לקיים את מצוות הזכירה באמצעות שמיעת הפסוקים בקריאת התורה בפרשת כי תצא.

מתי קוראים פרשת פרה?

פרשת פרה נקראת בשבת שלפני פרשת החודש. קוראים בה את הפסוקים שבפרשת חוקת, העוסקים בפרה אדומה ובטהרה מטומאת מת [15].

הקריאה קשורה להכנה לחג הפסח, משום שבזמן שבית המקדש היה קיים נדרשו הטמאים להיטהר כדי שיוכלו להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.

לגבי חיוב קריאת פרשת פרה מן התורה קיימת מחלוקת. השולחן ערוך מביא דעה שקריאתה מן התורה, ואילו רבים מן האחרונים סוברים שהיא מדרבנן [16].

לכן ראוי להקפיד לשמוע גם את פרשת פרה בציבור ומתוך ספר תורה כשר.

האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?

אין חיוב מוסכם המחייב נשים להגיע במיוחד לבית הכנסת כדי לשמוע את פרשת פרה.

אישה הנמצאת בבית הכנסת ושומעת את הקריאה ודאי עושה דבר ראוי, אולם אין לחייב נשים להגיע במיוחד לשם כך.

מתי קוראים פרשת החודש?

פרשת החודש נקראת בשבת שלפני ראש חודש ניסן, ואם ראש חודש ניסן חל בשבת, קוראים אותה באותה שבת [17].

בפרשה קוראים את הפסוקים שבפרשת בא, המתחילים במילים: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים", ובהם מצוות קידוש החודש וההכנות לקרבן פסח.

כמה ספרי תורה מוציאים בארבע הפרשיות?

בדרך כלל, בשבת שבה קוראים אחת מארבע הפרשיות מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים למפטיר את הפרשה המיוחדת.

כאשר ראש חודש אדר חל בשבת פרשת שקלים, או כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת פרשת החודש, מוציאים שלושה ספרי תורה: בראשון קוראים את פרשת השבוע, בשני את קריאת ראש חודש ובשלישי את הפרשה המיוחדת [18].

לפני שממשיכים

לאחר שלמדנו על חודש אדר ועל ארבע הפרשיות, השלב הבא בהכנות לפורים הוא מנהג זכר למחצית השקל.

חשוב להכיר את ההבדל בין מנהג זה לבין מצוות מחצית השקל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש, ולדעת כמה כסף נותנים, עבור מי נותנים ומתי נכון לתת.

מקורות

[1]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ה סעיף ז; משנה ברורה שם, סעיפים קטנים יד–טז; ילקוט יוסף, הלכות ארבע פרשיות, סימן תרפ"ה.

[2]. תלמוד בבלי, תענית כט ע"א; מגן אברהם, אורח חיים סימן תרפ"ו סעיף קטן ה; משנה ברורה שם, סעיף קטן ח.

[3]. תלמוד בבלי, מגילה ו ע"ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ה סעיף א; רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ז סעיף א, בעניין פורים קטן.

[4]. משנה, מגילה פרק ג משניות ד–ה; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ה.

[5]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ה סעיפים א וה.

[6]. משנה, שקלים פרק א משנה א; תלמוד בבלי, מגילה כט ע"ב.

[7]. רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ד סעיף א; משנה ברורה שם, סעיפים קטנים ד–ה, בעניין מנהג זכר למחצית השקל.

[8]. דברים כה, יז–יט; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ה סעיפים ב וה.

[9]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ה סעיף ז; משנה ברורה שם, סעיפים קטנים יד–יז; ילקוט יוסף, הלכות ארבע פרשיות, סימן תרפ"ה, סעיפים ב ויא.

[10]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן ס סעיף ד; משנה ברורה סימן תרפ"ה סעיף קטן יד; ילקוט יוסף, הלכות ארבע פרשיות, סימן תרפ"ה, סעיפים ו, ח–ט.

[11]. חזון עובדיה, פורים, עמ' ט; ילקוט יוסף, הלכות ארבע פרשיות, סימן תרפ"ה, סעיפים יד–טו, בדין נשים בפרשת זכור וקריאה מיוחדת לנשים.