דלג לתוכן
למעשה
הלכה למעשהחגים ומועדיםנוסחים למעשהמסלול בקצרהכלים שימושייםעבודת הנפשאוצרות התורה והיהדותמאמרים ושיעוריםשאל את הרבאיך לחפשעוד
הלכה למעשהחגים ומועדיםנוסחים למעשהמסלול בקצרהכלים שימושייםעבודת הנפשאוצרות התורה והיהדותמאמרים ושיעוריםשאל את הרבאיך לחפש
התחברות
עוד רגע…

טוען…

הקדשות
  • זכות התורה והלימוד באתר זה מוקדשים להצלחתם של מתן בן טטיאנה ונוות ביתו רויטל בת סבינה אורלי, ולבנם יהונתן הי"ו יהי רצון שיזכו לשפע ברכה והצלחה, לבריאות, נחת ושמחה, ולסייעתא דשמייא בכל, בזכות עמלם והשקעתם הגדולה למען זיכוי הרבים.

  • זכות התורה והלימוד באתר זה מוקדשים להצלחתם של מרב בת שושנה ואליהו דרור בן שלמה וילדיהם נויה, ישי, רות, אפרת ואביגיל, לבריאות איתנה, זיווגים הגונים, וסייעתא דשמיא והצלחה בכל מעשי ידיהם.

  • לזרע בר קיימא לאדלה בת אילנית ושלי בת רוזה | רפואה שלימה וזיווג הגון לגלית בת עליזה | חזרה בתשובה וזיווג הגון לגלעד בן ורדה רוזט | חזרה בתשובה שלימה לעדי אסתר בת ליהי ובר בן גלית

לעילוי נשמת
  • רוזה בת רבקה ע"ה

  • מאיר בן דורה רחל זצ"ל | שמחה בת ג'ולי ע"ה | שושנה שמעה בת לאה ע"ה | חיים בן דורה רחל זצ"ל | יהושע בן דורה רחל זצ"ל | לאה בת דורה רחל ע"ה | יעקב חסן הי"ד | יצחק בן לאה זצ"ל

  • מיכאל בן לאה ז"ל | יוסף בן רבקה ז"ל

למעשה

© השימוש בתוכן האתר מותר לזיכוי הרבים בלבד

Designed & Developed by Matan Neyman

אודותצור קשרתקנוןמדיניות פרטיות
עוד רגע…

טוען תוכן…

  1. בית
  2. הלכה למעשה
  3. ברכות למעשה
  4. הלכות ברכות | כללים ויסודות
  5. כוונה לפטור ומאכלים נוספים

כוונה לפטור ומאכלים נוספים

8תכנים
קריאהרצףעמודים
סוג
תת נושא
מיון
  • על מה חלה הברכה | מה בדיוק הברכה פוטרת?
  • מאכל שהיה לפניו בזמן הברכה | האם הוא נפטר אוטומטית?
  • מאכל שלא היה לפניו בזמן הברכה | האם צריך לברך עליו?
  • מאותו המין או רק מאותה הברכה | האם יש הבדל?
  • כוונה שלא לפטור | האם אפשר להשאיר מאכל לברכה נפרדת?
  • הביאו מאכל נוסף לאחר הברכה | מתי מברכים שוב?
  • שינוי דעת | מתי אדם נחשב "נמלך"?
  • אורח אצל בעל הבית | על מה הייתה דעתו בזמן הברכה?

על מה חלה הברכה | מה בדיוק הברכה פוטרת?

תוכן עניינים

  1. 01הברכה אינה רק על החתיכה שביד
  2. 02לכוונה יש משמעות
  3. 03האם צריך לחשוב על כל מאכל בנפרד?
  4. 04למה חשוב לחשוב מראש?
  5. 05דוגמה מעשית
  6. 06הכלל המעשי
  7. 07מקורות והערות

כאשר אדם מברך על מאכל, הברכה אינה בהכרח מתייחסת רק לחתיכה שנמצאת בידו. במצבים רבים היא יכולה לפטור גם מאכלים נוספים שהוא עומד לאכול, ולעיתים אף מאכלים שיובאו לפניו לאחר הברכה.

כדי לדעת מה נכלל בברכה צריך לבחון כמה דברים: מה היה לפני האדם בזמן הברכה, מה הייתה דעתו לאכול, האם המאכלים הנוספים הם מאותו מין או בעלי אותה ברכה, והאם האדם הסיח את דעתו מן האכילה.

בילקוט יוסף נפסק שלכתחילה נכון לכוון בשעת הברכה על כל הפירות שיובאו לפניו לאחר מכן, אפילו אם הם ממינים אחרים שברכתם שווה לברכת המאכל הראשון. אם כיוון כך, אין צורך לברך שוב כשהמאכלים הנוספים מגיעים [1].

לעמוד המלא
אהבתישמירה למועדפיםסימון כנקראשיתוף בוואטסאפהעתקת קישורהורדה כ-PDFהדפסה
לתוכן הבא
הברכה אינה רק על החתיכה שביד

כאשר אדם מחזיק תפוח ומברך "בורא פרי העץ", ברור שהברכה חלה על התפוח שבידו. אבל אם לפניו מונחים גם תפוזים, אגסים או פירות אחרים שברכתם "העץ", בדרך כלל אין צורך לברך על כל אחד מהם בנפרד.

אם דעתו הייתה לאכול מהם, הברכה הראשונה פוטרת את שאר המאכלים השייכים לאותה ברכה.

זו נקודה בסיסית מאוד: ברכה אחת יכולה לפטור כמה מאכלים, ואין להרבות בברכות ללא צורך.

לכוונה יש משמעות

יש מצבים שבהם אדם צריך לכוון במפורש לפטור מאכל נוסף.

השולחן ערוך פוסק שאם היו לפניו פרי האדמה ופרי העץ, והוא בירך "בורא פרי האדמה" על פרי האדמה והתכוון בפירוש לפטור גם את פרי העץ — בדיעבד יצא גם על פרי העץ [2].

אין הכוונה שכך ראוי לעשות לכתחילה. לכתחילה מברכים על כל מאכל את ברכתו המיוחדת. הדוגמה מלמדת עד כמה לכוונת האדם יש כוח בקביעת הדברים שהברכה כוללת.

האם צריך לחשוב על כל מאכל בנפרד?

בדרך כלל לא.

אם אדם יושב לאכול והוא יודע שהוא עומד לאכול מן המאכלים שעל השולחן, אין צורך לעבור במחשבה על כל צלחת בנפרד.

די בכך שדעתו באופן כללי על האכילה שלפניו.

אבל כאשר מדובר במאכל מיוחד שלא היה לפניו, או כאשר יש ספק אם הברכה הראשונה אמורה לפטור אותו, לעיתים הכוונה המפורשת נעשית משמעותית יותר.

למה חשוב לחשוב מראש?

הדרך הפשוטה ביותר להימנע מספקות היא לכוון לפני הברכה:

"הברכה תחול על כל המאכלים בעלי אותה ברכה שאני עומד לאכול ושיובאו לפני במהלך האכילה".

אין צורך לומר זאת בפה.

בילקוט יוסף נפסק שלכתחילה נכון לנהוג כך, מפני שהדבר מונע ספקות כאשר לאחר מכן מביאים עוד מאכלים [3].

דוגמה מעשית

אדם יושב לאכול פירות. לפניו תפוח, והוא יודע שבעוד כמה דקות יגישו גם אגס ותפוז.

הוא מברך "בורא פרי העץ" על התפוח ודעתו להמשיך ולאכול מן הפירות שיוגשו.

אין צורך לברך "העץ" מחדש על כל פרי שיובא, כאשר הוא נכלל בברכה הראשונה לפי כללי ההלכה.

הכלל המעשי

לפני שמברכים, טוב שתהיה דעת האדם על כל המאכלים בעלי אותה ברכה שהוא מתכוון לאכול במסגרת האכילה הנוכחית, וגם על מה שיובא לו בהמשך.

גם כאשר לא כיוון בפירוש על כל מה שיובא, אין למהר לברך שוב. בילקוט יוסף מבואר שבמקרים רבים, גם כאשר לא הייתה כוונה מפורשת, אומרים ספק ברכות להקל ואין חוזרים ומברכים [4].


מקורות והערות

[1] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רו סעיף כב; דיני ברכת המזון וברכות עמ' תסד — לכתחילה נכון לכוון על כל הפירות שיובאו אחר כך, אפילו ממינים אחרים שברכתם שווה.

[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רו סעיף ב — בירך "בורא פרי האדמה" והתכוון לפטור גם פרי העץ שהיה לפניו, יצא בדיעבד.

[3] ילקוט יוסף, סימן רו סעיף כב — "לכתחלה נכון לכוין בדעתו בעת הברכה על כל הפירות שיביאו לפניו אחר כך".

[4] שם — כאשר לא כיוון במפורש, מובאות דעות שונות בדין מאכלים נוספים, ולמעשה נקט ילקוט יוסף ספק ברכות להקל. וכן הליכות עולם חלק ב עמ' פז.