מאכלי פרווה, סכינים ודבר חריף

תשובה
כן. אם הסיר הבשרי היה נקי היטב ולא היו בו שיירי בשר או שומן ממשיים, מותר לאכול את המאכל הפרווה עם חלב, גם אם הסיר היה בן יומו.

מותר אפילו לבשל את המאכל הפרווה מלכתחילה בסיר הבשרי על דעת לאוכלו לאחר מכן עם חלב.

לדעת האשכנזים: כאשר המאכל הפרווה התבשל או נצלה בכלי בשרי בן יומו, המנהג הוא שלא לאוכלו לכתחילה עם חלב. אם כבר עירבו אותו בחלב – מותר בדיעבד. אם הכלי הבשרי אינו בן יומו, נוהגים להתיר גם לכתחילה.

הסבר
הדין מבוסס על הכלל נותן טעם בר נותן טעם של היתר. הבשר נתן טעם בסיר, והסיר נתן מן הטעם הזה למאכל הפרווה. הטעם שהגיע למאכל הוא כבר טעם שני, ובשלב שבו עברו הטעמים עדיין לא היה כאן איסור של בשר בחלב.

מרן השולחן ערוך פוסק שדגים שנתבשלו או נצלו בקדרה בשרית שנוקתה היטב מותר לאוכלם עם מאכל חלבי, משום שזהו נותן טעם בר נותן טעם של היתר.

ילקוט יוסף פוסק זאת בצורה מפורשת אף לכתחילה: מותר לבשל מאכל פרווה בקדרה בשרית נקייה, אפילו שהיא בת יומה, כדי לאכול אותו לאחר מכן עם חלב. הוא אף מביא במפורש דוגמה של אורז שהתבשל בקדרה בשרית בת יומה ומותר לאוכלו עם לבן או חמאה.

חשוב מאוד: כל ההיתר הוא כאשר הסיר נקי משיירי בשר ממשיים. אם נשאר בסיר שומן, רוטב או חתיכת בשר, כבר אין מדובר רק בטעם בלוע בכלי, ויש לדון בתערובת עצמה.

דוגמה
בישלו אורז בסיר בשרי נקי שבו התבשל בשר כמה שעות קודם לכן. לאחר מכן רוצים לאכול את האורז עם יוגורט או חמאה. מותר לעשות זאת, אף שהסיר עדיין היה בן יומו.

מקורות
שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ה סעיף א' – דגים שנתבשלו או נצלו בקדרה בשרית נקייה מותר לאוכלם עם חלב משום נותן טעם בר נותן טעם של היתר.

ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', הלכות בשר בחלב, סימנים צ"ב–צ"ח סעיף ו', עמ' קמ"ד – מותר לכתחילה לבשל מאכל פרווה בקדרה בשרית נקייה אפילו בת יומה ולאוכלו עם חלב; ומובאת במפורש הדוגמה של אורז בקדרה בשרית ואכילתו עם לבן או חמאה.

הליכות עולם חלק ז', עמ' ע"ד – מובא בילקוט יוסף כמקור לדין נותן טעם בר נותן טעם של היתר.