טוען…
טוען תוכן…
אין חיוב לעשות סעודת מצווה בכל אחד מימי החנוכה, אך יש מעלה להרבות בסעודות, ובפרט כאשר אומרים בהן זמירות, תשבחות ודברי תורה.
סעודה רגילה ללא תוכן מיוחד של הודאה ותורה: יש אומרים שהיא סעודת רשות בלבד, משום שחז״ל לא קבעו את חנוכה לימי משתה ושמחה כמו בפורים.
סעודה שאומרים בה זמירות ותשבחות לה׳: נחשבת לסעודת מצווה.
אם מוסיפים גם דברי תורה ויראת שמים: יש בכך מעלה נוספת, ובוודאי שהסעודה מקבלת אופי של סעודת מצווה.
הסבר: הפוסקים נחלקו אם יש מצווה בעצם ריבוי הסעודות בחנוכה. מרן השולחן ערוך מביא שהסעודות מצד עצמן אינן כחיוב סעודת פורים, אולם הרמ״א ופוסקים נוספים כתבו שכאשר אומרים בהן זמירות ותשבחות לה׳ הן נחשבות לסעודות מצווה.
דוגמא: משפחה שמתכנסת לארוחת חנוכה, אומרת דבר תורה ושרה שירי הודאה לה׳, מקיימת בכך סעודה שיש בה תוכן של מצווה והודאה על הנס.
שולחן ערוך ורמ״א, אורח חיים סימן תר״ע סעיף ב. ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תר״ע סעיף ט״ז.