אַבְרָהָם
חַסְדָן, טוֹב לֵב מְאֹד. סַמְכוּתִי וּמַנְהִיג. יֵשׁ לוֹ רְאִיָּה רְחָבָה וְהוּא פָּתוּחַ מְאֹד. מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד שֶׁתִּהְיֶה אֲוִירָה טוֹבָה וְאַהֲבָה בֵּין הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ פְּנִימִי חָזָק וְאַמִּיץ לֵב. לִפְעָמִים הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁלּוֹ סוֹחֵף אוֹתוֹ. חָכָם וְנָבוֹן.




