בית מידה למעשה גאווה אימון אישי לתיקון מידת הגאווה | מתרגול חד־פעמי לעבודה קבועה אימון אישי לתיקון מידת הגאווה | מתרגול חד־פעמי לעבודה קבועה אחרי שלמדנו מהי הגאווה, כיצד היא מתבטאת בחיי היום־יום ואילו דרכים מסייעות לתקן אותה, אפשר לעבור לשלב הבא: להפוך את הלימוד לדרך עבודה קבועה.
מידת הגאווה אינה משתנה בדרך כלל בעקבות החלטה אחת גדולה. היא פועלת במקומות רבים ובצורות שונות, ולכן גם העבודה עליה צריכה להיות הדרגתית, מסודרת ומתמשכת.
לפעמים היא מופיעה כעלבון. לפעמים כצורך בכבוד. לפעמים כקושי לקבל ביקורת. לפעמים כרצון להוכיח שאני צודק. לפעמים כהשוואה לאחרים. ולפעמים דווקא בצורה הפוכה: צורך להיראות צנוע, להצטנע יתר על המידה או לקבל הערכה על כך שאני "לא מחפש כבוד".
לכן כדאי לבנות את העבודה על הגאווה בשלבים.
לתוכן הקודם אהבתי שמירה למועדפים סימון כנקרא שיתוף בוואטסאפ העתקת קישור הורדה כ-PDF הדפסה לתוכן הבא
שלב ראשון | ללמוד לזהות את הרגע שבו הגאווה מתעוררת לפני שמנסים לתקן, צריך ללמוד לזהות.
במשך כמה ימים אין צורך לשנות שום דבר.
מתי אני מרגיש צורך להוכיח את עצמי?
מתי אני מחפש שיראו מה עשיתי?
מתי אני מרגיש אי־נוחות בגלל הצלחתו של אדם אחר?
מתי אני מתקשה לקבל ביקורת?
מתי אני מספר משהו בעיקר כדי שיחשבו עליי דבר מסוים?
המטרה בשלב הזה היא לא להאשים את עצמנו.
אדם שאינו מזהה את המידה בזמן אמת מתקשה לעבוד עליה.
תרגיל מעשי באיזה רגע היום הרגשתי שהכבוד שלי נפגע?
"העירו לי בעבודה ונעלבתי."
"מישהו אחר קיבל מחמאה ואני הרגשתי לא נעים."
"התעקשתי בוויכוח למרות שכבר לא היה צורך."
אחרי שבוע מתחילים לראות דפוסים.
בסוף היום שאל את עצמך באילו מצבים הגאווה שלי מתעוררת הכי מהר – ביקורת, חוסר תשומת לב, הצלחת אחרים, ויכוח או צורך בכבוד?
סימן להתקדמות אתה מתחיל לזהות את הגאווה לפני שהיא הופכת לתגובה, ולא רק בדיעבד לאחר שכבר נפגעת או הגבת.
שלב שני | לזהות מה בדיוק נפגע לפעמים אדם באמת נפגע מאמירה לא ראויה.
או העובדה שלא כיבדו אותי?
"איך ייתכן שלא חשבו עליי?"
או שהוא תיקן אותי בפני אחרים?
השאלות האלה עוזרות להפריד בין העניין עצמו לבין הפגיעה בכבוד.
תרגיל מעשי כאשר אתה מרגיש שנפגעת, כתוב שתי שורות:
"הרגשתי שלא מחשיבים אותי."
"הרגשתי שהמעמד שלי ירד בעיניהם."
בסוף היום שאל את עצמך בפגיעות שהיו לי היום – מה כאב לי יותר: המעשה עצמו או התחושה שלא נתנו לי את המקום שרציתי?
סימן להתקדמות אתה מתחיל להבחין בין פגיעה אמיתית שדורשת טיפול לבין פגיעה שמקורה בעיקר בצורך בכבוד.
שלב שלישי | ליצור מרווח בין הפגיעה לתגובה אחד הכלים החשובים ביותר בעבודת הגאווה הוא ללמוד לא להגיב מיד .
כאשר הכבוד נפגע, המחשבה הראשונה אינה תמיד המחשבה הנכונה.
התגובה המיידית רוצה להחזיר.
אבל כאשר האדם ממתין מעט, הוא מסוגל לראות את הדברים אחרת.
כלל מעשי אל תגיב בעשר השניות הראשונות.
מה אני רוצה להשיג בתגובה שלי?
או להחזיר לעצמי את הכבוד?
השאלה הזאת לבדה יכולה לשנות הרבה.
תרגיל מעשי בחר לעצמך "בלם" קבוע אחד:
"אני לא חייב לענות עכשיו."
השתמש באותו בלם במשך שבוע שלם.
בסוף היום שאל את עצמך האם היה היום רגע שבו עצרתי לפני שעניתי, והעצירה שינתה את מה שרציתי לומר?
סימן להתקדמות גם כאשר אתה עדיין נפגע, התגובה נעשית פחות אוטומטית ויש יותר מרווח בין הרגש לבין המילים.
שלב רביעי | להתאמן בהודאה על האמת הגאווה מתקשה מאוד להפסיד.
לכן אחת העבודות החזקות ביותר היא להתרגל להודות כאשר האחר צודק.
תרגול קבוע בכל פעם שמתברר שטעית, נסה להשתמש באחד המשפטים הבאים:
אין צורך לעשות זאת באופן מלאכותי.
רק במקרים שבהם באמת התברר לך שהאחר צודק.
ההרגל הזה בונה בנפש יכולת לקבל אמת בלי לראות בכך השפלה.
תרגיל מעשי במשך שבוע חפש בכל יום לפחות מצב אחד שבו אתה יכול להודות באמת בלי להסביר את עצמך מיד.
בסוף היום שאל את עצמך האם הייתה היום נקודה שבה ידעתי שהאחר צודק אבל היה לי קשה להודות בכך?
סימן להתקדמות המילים "טעיתי" ו"אתה צודק" נעשות קלות יותר, ופחות מתלווה אליהן תחושת הפסד.
שלב חמישי | לתרגל ויתור על הכבוד לא תמיד צריך לחכות שהחיים יביאו ניסיון.
אפשר ליצור תרגילים קטנים ומבוקרים.
לתת למישהו אחר לבחור ראשון.
לא לתקן טעות קטנה שאינה חשובה.
לא לספר על מעשה טוב שעשיתי.
לא לדחוף את דעתי בכל דיון.
לתת לאחר לקבל את הקרדיט כאשר באמת מגיע לו.
להקשיב לסיפור שכבר שמעתי בלי להראות חוסר סבלנות.
אבל הם מאמנים את הנפש שלא כל דבר חייב להסתובב סביב מעמדי.
תרגיל מעשי בחר בכל יום ויתור קטן אחד על כבוד.
לא דבר שפוגע בערכים או בגבולות שלך.
רק דבר קטן שבו בדרך כלל היית רוצה להיות הראשון, הצודק, המוביל או המוערך.
בסוף היום שאל את עצמך על איזה דבר קטן ויתרתי היום בלי להרגיש שאני חייב לקבל משהו במקום?
סימן להתקדמות אתה מגלה שאתה יכול לוותר על מקום, קרדיט או מילה אחרונה בלי להרגיש שהערך שלך נפגע.
שלב שישי | להפסיק לנהל חשבון של כבוד אחד הביטויים העדינים של גאווה הוא פנקס פנימי:
"אני הזמנתי אותו – והוא לא הזמין אותי."
"אני תמיד מתקשר – הוא אף פעם לא מתקשר."
"אני עזרתי לו – והוא אפילו לא הודה."
אבל עצם הניהול המתמיד של החשבון מכניס את האדם למערכת של השוואת כבוד.
תרגיל מעשי כאשר עולה מחשבה כזאת, נסה לומר לעצמך:
"אני רוצה לעשות את הדבר הנכון, לא רק לקבל יחס שווה בחזרה."
יש מצבים שבהם צריך להציב גבולות.
אבל לא כל חוסר הדדיות הוא פגיעה שמחייבת תגובה.
בנוסף, פעם אחת ביום נסה לזהות "חשבון" קטן ולשחרר אותו.
בסוף היום שאל את עצמך איזה חשבון של כבוד ניהלתי היום – מי התקשר, מי הודה, מי נתן יותר, מי הזמין ומי נתן מקום?
סימן להתקדמות אתה פחות מודד קשרים לפי מאזן מדויק של כבוד והדדיות, ויותר מסוגל לפעול לפי מה שנכון.
שלב שביעי | לעבוד על הצורך שידעו כמה פעמים אני עושה דבר טוב, אבל חלק מההנאה שלי הוא שיידעו שעשיתי אותו?
אין פסול בכך שאנשים יודעים.
לפעמים אפילו צריך לפרסם מעשה כדי לעודד אחרים או לצורך ענייני.
אבל טוב שהאדם יהיה מסוגל גם לעשות דברים שאיש אינו יודע עליהם.
אימון קבוע פעם בשבוע עשה דבר טוב שאינך מספר עליו.
כך הנפש לומדת ליהנות מן הטוב עצמו ולא רק מן ההערכה שבאה בעקבותיו.
תרגיל מעשי לפני שאתה מספר על מעשה טוב שעשית, שאל:
"האם יש סיבה אמיתית לספר את זה?"
אם לא – נסה פעם אחת להשאיר את המעשה בינך לבין עצמך.
בסוף היום שאל את עצמך האם היה היום דבר שרציתי שיידעו שעשיתי, למרות שלא היה צורך אמיתי שיידעו?
סימן להתקדמות אתה מסוגל יותר ויותר ליהנות מן המעשה עצמו גם בלי לקבל עליו הכרה, שבח או תשומת לב.
שלב שמיני | ללמוד לקבל ביקורת בצורה נכונה אדם גאוותן שומע ביקורת כאיום.
אדם שעובד על עצמו מנסה לשמוע אותה כמידע.
אין פירוש הדבר שכל ביקורת נכונה.
אבל כדאי להפריד בין שתי שאלות:
האם הדרך שבה אמרו לי הייתה ראויה?
האם בתוך הדברים עצמם יש משהו נכון?
יכול להיות שהדרך הייתה לא נעימה – ובכל זאת התוכן נכון.
תרגול כאשר קיבלת ביקורת, אל תשאל רק:
אם הייתי שומע את אותה הערה מאדם שאני מאוד מעריך – האם הייתי מקבל אותה אחרת?
אם כן, ייתכן שהקושי אינו בתוכן אלא בכבוד.
תרגיל מעשי לאחר ביקורת, כתוב שלושה דברים:
ומה, אם בכלל, אפשר ללמוד מן התוכן?
בסוף היום שאל את עצמך האם היום דחיתי ביקורת בגלל שהיא לא נכונה – או בגלל שהיה לי קשה לקבל אותה ממי שאמר אותה?
סימן להתקדמות אתה מסוגל לשמוע ביקורת בלי להרגיש מיד צורך להגן על כל האישיות שלך.
שלב תשיעי | להתרגל לפרגן גאווה וקנאה קרובות זו לזו.
כאשר האחר מצליח, האדם עלול להרגיש שהצלחה שלו מקטינה אותו.
אבל הצלחת האחר אינה מחסירה ממני דבר.
תרגיל מעשי פעם ביום מצא הזדמנות לפרגן לאדם אחר באופן מפורש:
"ממש שמחתי לראות שהצלחת."
"אני מעריך את הדרך שבה טיפלת בזה."
פשוט להשאיר את המחמאה אצלו.
בסוף היום שאל את עצמך האם הייתה היום הצלחה של אדם אחר שגרמה לי מיד להשוות ביני לבינו?
סימן להתקדמות קל לך יותר לפרגן בלי להרגיש שהמחמאה לאחר גורעת ממך משהו.
שלב עשירי | להתרגל להיות תלמיד גם אדם חכם צריך להמשיך להיות תלמיד.
בחר תחום שבו אדם אחר יודע יותר ממך.
אל תנסה להוכיח שגם אתה כבר יודע.
היכולת להיכנס למקום של תלמיד היא כלי חזק נגד תחושת עליונות.
תרגיל מעשי פעם ביום או לפחות כמה פעמים בשבוע, שאל אדם אחר שאלה אמיתית.
לא כדי להראות שגם אתה יודע.
בסוף היום שאל את עצמך ממי למדתי היום משהו, והאם באמת נתתי לו להיות זה שמלמד אותי?
סימן להתקדמות אתה מרגיש פחות צורך להראות שאתה כבר יודע, ויותר חופש לשאול, להקשיב וללמוד.
גאווה מידת הגאווה | כשה"אני" תופס יותר מדי מקום
