אֲמִירָה

מְאֻזֶּנֶת וְיַצִּיבָה, מַחְשִׁיבָה מְאֹד אֶת עַצְמָהּ, עִם עֲבוֹדָה עַצְמִית נְכוֹנָה (בִּפְרָט תְּפִלָּה) תָּבוֹא לְהַצְלָחָה בַּחַיִּים. יֵשׁ לָהּ מַזָּל וִיכֹלֶת רַבָּה לְהַצְלִיחַ, בְּכָל מִינֵי שְׁטָחִים, כְּדַאי לָהּ לְהִזָּהֵר בְּחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין לְהָבִין אֶת לֵב בֶּן זוּגָהּ, אֶת בִּקֹּרְתָּהּ וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְהִשְׁתַּלֵּב עִמּוֹ יָפֶה.