טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה קצרה:
אסור לתת למלווה הנחה מיוחדת במחיר בגלל ההלוואה.
הסבר:
גם הנחה במחיר נחשבת טובת הנאה ממונית.
אם הלווה הוא בעל חנות, נותן שירות או בעל מקצוע, אסור לו לתת למלווה מחיר מיוחד שאינו נותן לאחרים, כאשר ההנחה ניתנת בתמורה לכך שהמלווה הלווה לו כסף.
אין צורך שהמלווה יקבל כסף ממש לידיו. די בכך שהוא חוסך כסף בעקבות ההלוואה כדי שתתעורר שאלת ריבית.
לעומת זאת, אם המלווה היה זכאי לאותה הנחה גם קודם ההלוואה, כגון הנחת חברים קבועה או מחיר קבוע שהוא מקבל במשך שנים, ניתן בדרך כלל להמשיך במחיר הרגיל ואין צורך לבטל הטבה קיימת רק בגלל שנוצרה הלוואה.
דוגמה:
ראובן הלווה לשמעון 20,000 ₪. שמעון הוא בעל מוסך. לאחר זמן ראובן מגיע לתקן את רכבו, והמחיר הרגיל הוא 1,500 ₪. שמעון אומר לו: "בשבילך 1,000 ₪ בלבד, כי עזרת לי כשהלווית לי כסף".
ההנחה של 500 ₪ היא טובת הנאה שניתנת מחמת ההלוואה, ולכן אסורה.
לעומת זאת, אם עוד שנים קודם לכן שמעון היה נותן לראובן את אותו מחיר מיוחד כחבר קרוב, אין עצם ההלוואה מחייבת אותו להתחיל לגבות ממנו מחיר מלא.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, ז, כג, שולחן ערוך הרב, הלכות ריבית, דיני הנאת המלווה מן הלווה, ברית פנחס, הלכות ריבית, דיני מתנות וטובות הנאה מחמת ההלוואה.