טוען…
טוען תוכן…
דבר תורהזמן העברה משוער: 4-3 דקות
זמן העברה משוער: 4-3 דקות
בברכה האחרונה של שבע הברכות אנחנו מבקשים שהקב"ה ירבה בין החתן והכלה "אהבה ואחוה ושלום ורעות."
יש כאן מילה אחת שקל לומר וקשה מאוד לחיות: שלום.
כי שלום אינו מצב שבו אף פעם לא מתווכחים. שני אנשים שונים, עם אופי שונה, הרגלים שונים ודעות שונות, לא יכולים לחיות שנים יחד ולהסכים על הכול.
השאלה האמיתית היא לא האם יהיו חילוקי דעות, אלא מה אנחנו מנסים להשיג בתוכם.
לפעמים בתוך ויכוח אדם שוכח שהוא מדבר עם האדם שהוא אוהב ומתחיל להתנהג כאילו הוא נמצא בבית משפט. הוא אוסף ראיות, מוכיח שהוא צדק, מזכיר מה נאמר לפני שבוע, ומחפש את המשפט האחרון שיכריע את הדיון.
ואז יכול לקרות דבר מוזר מאוד: הוא מנצח בוויכוח — אבל מפסיד משהו בקשר.
כי בבית, לא תמיד מי שצדק הוא מי שניצח.
לפעמים הניצחון האמיתי הוא לדעת לעצור. לומר: אולי אני צודק, אבל הדבר הזה לא שווה את המרחק שנוצר בינינו. לפעמים זו היכולת להקשיב עוד דקה במקום להכין את התשובה. לפעמים זו ההתנצלות גם כשלא כל האשמה עליי. ולפעמים זו פשוט ההבנה שאנחנו לא יריבים שמנסים להכניע זה את זה — אנחנו שני אנשים שמנסים לפתור יחד בעיה.
אולי לכן בברכה מופיעות יחד המילים "שלום ורעות".
שלום אמיתי יכול להתקיים כאשר זוכרים שיש כאן גם רעות — חברות. אני לא עומד מול אויב; מולי נמצא האדם שאיתו בחרתי ללכת את החיים.
וזה מסר ששייך לא רק לזוג שמתחיל עכשיו את דרכו. גם אחרי עשר, עשרים ושלושים שנה, כדאי לפעמים לשאול: כשאנחנו לא מסכימים — מה חשוב לי יותר, להוכיח שאני צודק או לשמור על מה שיש בינינו?
ולחתן ולכלה נאחל: שתזכו להרבה מאוד שנים של אהבה ואחוה ושלום ורעות. שלא תפחדו ממחלוקות, אבל שתמיד תדעו לשמור עליהן בגודל הנכון. שתדעו להתווכח בלי לפגוע, לעמוד על דברים חשובים בלי להקטין זה את זו, ולזכור שגם כאשר הדעות נמצאות משני צדדים — הלבבות עדיין יכולים להישאר באותו צד.
ושתמיד תדעו את הסוד הפשוט הזה: בבית טוב לא צריך לנצח זה את זו. צריך לנצח יחד את מה שמנסה לעמוד ביניכם.