ברכת "אשר יצר"

שאלה

מדוע חתימת הברכה היא במילים "רופא כל בשר ומפליא לעשות"? הלא כל עניינה הוא שבח לבורא עולם על יצירתו הנפלאה והמורכבת בבניין גופו של האדם, ואם כן היה לה לחתום ב"בורא כל בשר ומפליא לברוא" וכיוצא בזה, ולא בעובדה שהוא מרפא את האדם ממחלותיו, נושא שלא הוזכר בגוף הברכה כלל, ומקומו בברכת "רפאנו" שבתפילת שמונה עשרה ולא בברכה זו.

תשובות

א. משמעות רפואה איננה מתייחסת לפתרון בעיות רפואיות בדוקא. גם ניהול שוטף ותקין של פעולות הגוף נכללת בהגדרה זו. כמשתמע מדברי רש"י (ברכות ס: ד"ה רופא) הוצאת הפסולת מן הגוף באמצעות הנקבים שברא ה' בנו היא רפואתו. בשונה מהברכה השמינית שבתפילת שמונה עשרה, "רופא חולי עמו ישראל", ברכה זו אינה מתייחסת למחלה ממש.

ב. הקדוש ברוך הוא מחדש בטובו כל יום מעשה בראשית. כל רגע ורגע של החיים הינה בריאה מחודשת. קיומו של כל נברא תלוי ועומד בדבר ה'. כשם שעלינו לברך על יצירתנו הראשונית, כמו כן אנחנו מברכים יום יום על מה שה' מקיים אותנו, ומספק לגופינו את כל מה שדרוש לרפואתו.

ג. האמירה "רופא כל בשר" שבחתימת הברכה, עומדת בבסיס חיוב ההודאה והשבח שאנו נותנים לה' על יצירתנו. לאור מורכבות הגוף ותלותו בתקינות כל הנקבים והחללים המרובים שבו, עד כדי כך שדי בשיבוש אחד מהם בלבד כדי להביא למותו, עלולה חלילה להתעורר המחשבה, למה היה עליו לברוא אותו בצורה כל כך מסובכת, ולהעמידו בסכנה מתמדת. לפיכך אנחנו חותמים במילים "רופא כל בשר ומפליא לעשות", שבעצם אומרות לנו, הסירו דאגה מליבכם, אותו בורא שברא את המערכת המשוכללת הזו, ידע גם לרפא אותה לעת הצורך מכל בעיה העלולה לסכן אותה.

ד. יתכן שהנחת היסוד העומדת בבסיסה של שאלה זו איננה נכונה. תכלית הברכה איננה שבח והודאה לה' על עצם בריאת גופנו, אלא על התלות המתמדת של קיומנו ברצונו יתברך, ובכוחו לרפא אותנו מכל שיבוש העלול להתעורר במערכות גופנו. חיינו תלויים כחוט השערה, ודי בסתימת נקב אחד או בפתיחה של נקב אחר כדי לשים קץ לקיומנו. ההכרה בהשגחה הפרטית המתמדת על אין ספור פרטים המרכיבים את גופנו, ומרפאת אותם אותם מכל תקלה, אמורה למלא את ליבנו בתחושת אושר עילאית. על כך אנחנו מודים ומשבחים "רופא כל בשר ומפליא לעשות".