טוען…
טוען תוכן…
הלכההסכך צריך להיות תחת השמים, ללא דבר החוצץ בינו לבין השמים.
לכן אין לעשות סוכה תחת מרפסת, גזוזטרה או גג קבוע, אף אם המרפסת שמעל הסוכה גבוהה מאוד [1].
כאשר חלק מן הסוכה נמצא תחת מרפסת וחלק אחר תחת השמים, יש לבדוק היטב את שיעור השטח הכשר ואת מקום הישיבה והשולחן, ואין להניח באופן אוטומטי שכל הסוכה כשרה.
אין לעשות סוכה תחת ענפי אילן המחוברים לקרקע.
הסכך צריך להיות תלוש, ולכן ענפי העץ המחוברים לאילן אינם יכולים לשמש סכך כשר [2].
אם קצץ את הענפים ורוצה להשאירם במקומם בתור סכך, צריך לעשות בהם פעולה חדשה של הנחה, כגון להגביה כל ענף ולהניחו מחדש, משום הכלל "תעשה ולא מן העשוי" [3].
מותר לבנות סוכה במקום שיש מעליו גג שניתן לפתוח ולסגור.
בשעת הגשמים מותר לסגור את הגג כדי להגן על הסוכה ולאחר מכן לפתוח אותו מחדש.
מעיקר הדין אין חובה שהגג יהיה פתוח בשעה שמניחים את הסכך, אם לאחר מכן הוא נפתח והסכך עומד תחת השמים, אף שיש מהדרים לפתוח אותו כבר בשעת הנחת הסכך [4].
מי שישב בסוכה וגג אטום היה סגור מעל הסכך, ובירך "לישב בסוכה" – לא יצא ידי המצווה באותה ישיבה.
בלילה הראשון, לאחר שיפתח את הגג, עליו לברך שוב "לישב בסוכה" ולאכול כזית פת בסוכה הכשרה [5].
אם באמצע סעודה כשרה התחילו גשמים והוא סגר את הגגון, ולאחר מכן פסקו הגשמים והוא פתח אותו וממשיך באותה סעודה – אינו צריך לברך שוב "לישב בסוכה", משום שברכתו הראשונה הייתה על סעודה זו [6].
[1]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קכה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' יא.
[2].
[3]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קכג, חזון עובדיה – סוכות, עמ' לג.
[4]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קכה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' לג וע' בהערות עמ' ע.
[5]. ילקוט יוסף מועדים, עמ' קכו, שו"ת יביע אומר ח"ד סימן יט אות ה, חזון עובדיה – סוכות, עמ' קפח.
[6]. ילקוט יוסף, סימן תרכו, בדין גגון הנפתח ונסגר מעל הסוכה.