דברי הזוהר על המדבר בבית הכנסת

דברי הזוהר הקדוש בעניין הדיבור בבית הכנסת הם מן המקורות החריפים ביותר בנושא.

בזוהר הקדוש נאמר על המדבר דברים בטלים בבית הכנסת דברים חמורים ביותר, עד שנאמר עליו שאין לו חלק באלוהי ישראל.

הטעם שמבואר בדברי הזוהר הוא שבית הכנסת הוא מקום שבו שורה השכינה, וכאשר אדם מדבר בו דברי חול, הוא מתנהג כאילו אינו מכיר בקדושת המקום ואינו נותן דעתו לכך שהשכינה שורה שם.

המסר של הזוהר אינו רק: "אל תפריע לאחרים."

הוא עמוק הרבה יותר:

כשאתה נכנס לבית הכנסת, אתה נכנס למקום שבו עבודת ה' נעשית בציבור.

לכן הדיבור שם אינו רק עניין של נימוס או של שמירה על שקט. הוא קשור ליחס של האדם עצמו אל קדושת המקום.

הפוסקים הביאו את דברי הזוהר הללו כדי להדגיש את חומרת שיחה בטלה בבית הכנסת, ובפרט את הצורך להיזהר שלא להפוך את בית הכנסת למקום של שיחות חולין.

מקור: הזוהר הקדוש, פרשת תרומה, דף קלא ע"ב, הובא בדברי הפוסקים, ובכללם משנה ברורה, אורח חיים סימן קנא ס"ק ב.