טוען…
טוען תוכן…
הלכהלשון הרע
לשון הרע
השאלות שקשה ביותר לענות עליהן הן שאלות סובייקטיביות אודות בני אדם:"האם הוא תלמיד חכם ?" "האם היא בחורה נבונה ?"
המושגים הללו יחסיים הם, שהרי באיזו נקודה נחשב בחור ישיבה ל"תלמיד חכם"? כיצד מודדים תבונה ? העדר קנה מידה ברור ומוגדר הוא בעיה גם לגבי רוב תכונות האופי ומקשה מאוד על קביעת הערכות מדויקות בתחומים אלו.
יתרה מזו, ראינו שאסור לספק מידע העלול לחבל במימושו של שידוך אלא אם כן יש באותו מידע בסיס מספיק לכך. כיצד יכול אדם להיות בטוח באמת שהנקודות הכלולות בשאלה מעמידות בספק את התאמתו של השידוך ? כיצד אפשר , אפוא ,לספק בהלכה את המידע שנתבקש למסור ?
ברור שלא יהיה זה מן התבונה שאחד הצדדים יפנה בבקשת מידע מסוג זה אל מכרו.
למעשה, החפץ חיים אומר שברורים כאלו אינם ראויים לתשובה. מכל מקום, אפשר להביא שאלות כאלו לפני רב, ראש ישבה או מנהל סמינר וכיוצא באלו, שיש לו החכמה והניסיון הדרושים להערכה נכונה של מצבים והוא יוכל לתת את התשובה הנכונה. אנשים אחרים המתבקשים לענות על שאלות מעין אלו, טוב יעשו אם יפנו את השואל אל הסמכות המתאימה.