טוען…
טוען תוכן…
שאלההדין תלוי במצב שהיה בזמן ההדלקה:
אם כבר בזמן ההדלקה הייתה רוח מצויה, והיה צפוי שהנרות לא יוכלו להחזיק מעמד, ואכן כבו: לא יצאת ידי חובה. יש להעביר אותם למקום מוגן ולהדליק שוב, בלי ברכה.
אם ההדלקה הייתה במקום ראוי, ורק לאחר מכן נפתחה דלת או חלון ונכנסה רוח בלתי צפויה שכיבתה את הנרות: יצאת ידי חובה. מעיקר הדין אין חובה להדליק שוב, אך טוב לחזור ולהדליק בלי ברכה.
אם הדלקת במקום החשוף לרוח אך בפועל הנרות לא כבו: אין ההדלקה נפסלת רק משום שהיו חשופים לרוח.
הסבר: ההבדל הוא האם כבר בשעת ההדלקה הנר היה ראוי לדלוק את השיעור הנדרש. כאשר מראש היה צפוי שהרוח תכבה אותו, ההדלקה אינה כשרה. לעומת זאת, אם בשעת ההדלקה הכול היה תקין ורק אחר כך אירעה תקלה, חל הכלל „כבתה אין זקוק לה”.
דוגמא: אדם הדליק במרפסת בזמן שרוח חזקה נושבת בקביעות, והנרות כבו מיד. עליו להדליק מחדש במקום מוגן בלי ברכה. אם החלון היה סגור ולאחר עשר דקות ילד פתח אותו והרוח כיבתה את הנרות, כבר יצא ידי חובה.
ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ה סעיפים א–ג. יביע אומר חלק ד, אורח חיים סימן נב. חזון עובדיה, חנוכה, בדיני כבתה אין זקוק לה.