הֲדַס | הֲדַסָּה

טִפּוּס מְתֻחְכָּם, פּוֹרֵחַ וּמַצְלִיחַ. לְעִתִּים כּוֹעֶסֶת וּשְׁתַלְּטָנִית. בַּעֲלַת אִינְטוּאִיצְיָה חַדָּה מְאֹד. אוֹהֶבֶת צוּרוֹת מְיֻחָדוֹת וּמְדֻיָּקוֹת. מוֹתִירָה שֵׁם טוֹב, כְּמוֹ הַהֲדַס שֶׁרֵיחוֹ הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְפָנָיו. נוֹטָה לְצִדְקוּת וַחֲסִידוּת. יֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת רַבָּה לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בְּנֵי אָדָם. עֲלוּלָה בְּנָקֵל לִפֹּל לְגַאֲוָה, וְלָכֵן כְּדַאי לָהּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמִדַּת הָעֲנָוָה וּבְעִקָּר לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הַחֲכָמִים וּלְהַאֲמִין לָהֶם.