טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה קצרה:
כאשר מדובר בהוצאה ממשית וישירה של השליחות שביקשת ממנו לבצע עבורך, יש מקום להחשיבה כחלק מהוצאות הפעולה, אך נכון לסכם זאת מראש. כאשר התוספת נובעת מהמתנת הכסף או מאשראי שלקח החבר, אין להחזירה ללא בירור.
הסבר:
צריך להבחין בין עמלת שירות לבין ריבית.
אם ביקשת מחבר לבצע עבורך פעולה בנקאית, והבנק גבה ממנו עמלה קבועה אך ורק על עצם הפעולה, יש מקום לראותו כשליח שהוציא עבורך הוצאה.
לעומת זאת, אם חברך נכנס למינוס או השתמש באשראי כדי לבצע עבורך את ההעברה והבנק גבה ממנו ריבית, אין לומר אוטומטית שאתה רשאי להחזיר לו את הריבית.
דוגמה:
ביקשת מחבר להעביר עבורך תשלום לחו"ל, והבנק גבה ממנו עמלת העברה קבועה של 20 ₪. מצב זה שונה מחבר שלקח הלוואה בריבית כדי לממן עבורך את התשלום.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קס, א, דיני שליחות והוצאות, ברית פנחס – עקרונות היתר עיסקא באשראי והתחייבויות.