החוטא מפעם לפעם
לשון הרע
אם ידוע על אדם הרגיל מפעם לפעם לעבור עבירה מסוימת שהנה עשה מעשה שיש בו מאותה עבירה, כי אז לא חל החיוב לדונו לכף זכות. אולם, רצוי בכל זאת לנסות למצוא לו צד של זכות ולהניח שהפעם לא עבר עבירה. במקרה זה אין צורך בתוכחה.
אם ברור למעלה מכל ספק שהאדם אכן עבר עבירה, אזי חלה מצוות התוכחה וצריך לסייע לאותו אדם להתגבר על היצר הרע באמצעות תוכחה בדרך מכובדת ובלשון רכה.
יש אשר תהיה תועלת גדולה יותר כשהתוכחה תיעשה על ידי מישהו אחר, כגון ידיד קרוב, או רב. לכאורה מותר לאדם שהיה עד לאותה עבירה לפנות לידיד או לרב, לספר לו על כך ולבקשו לטפל בענין. אולם למדנו שאסור לרב לפעול על פי השמועה. ומשמעות הדבר שאסור לאדם להוכיח את זולתו אלא אם כן היה הוא עצמו עד לעבירה.
על פי זה, על אותו עד למצוא את הדרך היעילה להוכיח בעצמו את החוטא או לפנות אל רב ולבקשו לבדוק אישית את הענין או לדבר בעדינות עם עובר העבירה מבלי להטיח בו האשמות




