דלג לתוכן
למעשה
מדריך למשתמשגמרא למעשהעלוני הלכה למעשהשו"ת למעשהתפילה למעשהכשרות למעשהשמירת הלשון למעשהקדושת בית הכנסת למעשהריבית למעשהמידה למעשהמאמרים ודברי תורהקריאת התורה למעשהיש לי מושגטעמי המצוות והמנהגיםעוד
מדריך למשתמשגמרא למעשהעלוני הלכה למעשהשו"ת למעשהתפילה למעשהכשרות למעשהשמירת הלשון למעשהקדושת בית הכנסת למעשהריבית למעשהמידה למעשהמאמרים ודברי תורהקריאת התורה למעשהיש לי מושגטעמי המצוות והמנהגים
התחברות
עוד רגע…

טוען…

הקדשות
  • זכות התורה והלימוד באתר זה מוקדשים להצלחתם של מתן בן טטיאנה ונוות ביתו רויטל בת סבינה אורלי, ולבנם יהונתן הי"ו יהי רצון שיזכו לשפע ברכה והצלחה, לבריאות, נחת ושמחה, ולסייעתא דשמייא בכל, בזכות עמלם והשקעתם הגדולה למען זיכוי הרבים.

  • זכות התורה והלימוד באתר זה מוקדשים להצלחתם של מרב בת שושנה ואליהו דרור בן שלמה וילדיהם נויה, ישי, רות, אפרת ואביגיל, לבריאות איתנה, זיווגים הגונים, וסייעתא דשמיא והצלחה בכל מעשי ידיהם.

  • לזרע בר קיימא לאדלה בת אילנית ושלי בת רוזה | רפואה שלימה וזיווג הגון לגלית בת עליזה | חזרה בתשובה וזיווג הגון לגלעד בן ורדה רוזט | חזרה בתשובה שלימה לעדי אסתר בת ליהי ובר בן גלית

לעילוי נשמת
  • רוזה בת רבקה ע"ה

  • מאיר בן דורה רחל זצ"ל | שמחה בת ג'ולי ע"ה | שושנה שמעה בת לאה ע"ה | חיים בן דורה רחל זצ"ל | יהושע בן דורה רחל זצ"ל | לאה בת דורה רחל ע"ה | יעקב חסן הי"ד | יצחק בן לאה זצ"ל

  • מיכאל בן לאה ז"ל | יוסף בן רבקה ז"ל

למעשה

© השימוש בתוכן האתר מותר לזיכוי הרבים בלבד

Designed & Developed by Matan Neyman

אודותצור קשרתקנוןמדיניות פרטיות
עוד רגע…

טוען תוכן…

  1. בית
  2. תפילה למעשה
  3. שו"ת על חלקי התפילה | חול | שבת | מועדים | ימים נוראים
  4. תפילות שבת
  5. ה' מלך ירגזו עמים | ייחודו של שמואל משאר הנביאים
תפילות שבת

ה' מלך ירגזו עמים | ייחודו של שמואל משאר הנביאים

מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א10.9.2026תפילהזמן קריאה · 9 דקות

"ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ. ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים. יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא, קָדוֹשׁ הוּא. וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. רוֹמְמוּ ה' אֱלֺקֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל ה' וְהוּא יַעֲנֵם. בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ. ה' אֱלֺקֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵ-ל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם, וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם. רוֹמְמוּ ה' אֱלֺקֵינוּ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֺקֵינוּ" (תהלים פרק צט).

 

שאלה:

במזמור זה מעמיד דוד המלך את שמואל בשורה אחת עם משה ואהרן [1]. שורש השוואה זו נזרע עוד טרם לידתו, בתפילת חנה אמו לפני ה' במשכן שילה, "ונתת לאמתך זרע אנשים". מבואר בגמרא (ברכות לא ב) שהתכוונה חנה בתפילתה לזרע ששקול כנגד שני אנשים, שהוא שמואל השקול למשה ואהרן, ככתוב "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו". במה התייחד שמואל מכל שאר הנביאים, עד להשוואתו לשני גדולי המנהיגים שקמו לעם ישראל משך כל הדורות?

#שו"ת על התפילה
לתוכן הקודם
אהבתישמירה למועדפיםסימון כנקראשיתוף בוואטסאפהעתקת קישורהורדה כ-PDFהדפסה
לתוכן הבא

תוכן קשור

תפילה
תפילות ימים נוראים

יעלה ויבוא | סדר הבקשות בתפילה זו

מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א

 

תשובות:

א.  מלבד היותו של שמואל נביא ה', היה גם שופט ישראל, תפקיד שכלל גם עמידה בראש מערכת המשפט, וגם עמידה בראש ההנהגה המדינית באותם ימים שלא היה מלך בישראל [2]. תופעה זו של כפל תפקידים היתה קיימת גם אצל משה ואהרן. משה היה אדון הנביאים, ובנוסף לכך גם מלך ישראל, וגם ראש המערכת השיפוטית, ככתוב על השופטים שמינה משה (שמות יח כו) "את הדבר הקשה יביאון אל משה, וכל הדבר הקטון ישפוטו הם". גם אהרן היה נביא ה' [3], ובמסגרת תפקידו ככהן גם שופט בדיני נגעים. הנגעים מוכרעים לטומאה או לטהרה רק על פי הכהן הרואה את הנגע.

 

ב.  כתוספת לתשובה הקודמת, מלבד שלל תפקידיו של שמואל, נביא שופט ומנהיג, מתוקף היותו לוי שירת לפני ה' במשכן שילה כמו משה שהיה לוי [4], וכמו אהרן ששימש ככהן גדול במשכן שבמדבר.

 

ג.  שלשת אישים אלו רוממו את עם ישראל משפל המדרגה לרום המעלה. עם ישראל במצרים היה מצוי בשפל פיזי של שעבוד מר מצד אחד, ובשפל רוחני עמוק מצד שני, עד לשקיעתו במ"ט שערי טומאה. תחת הנהגת משה ואהרן הגיע העם לשיא הפסגה הגשמית והרוחנית כאחת, בניסי יציאת מצרים ומעמד הר סיני. כמותם גם שמואל הנביא רומם את העם משפלותו הגשמית והרוחנית. לאחר המפלה הקשה שנחלו ישראל מיד הפלשתים, בהורגם את שני בני עלי הכהן ושבייתם את ארון ה', מפלה שבעקבותיה מת גם עלי הכהן עצמו, קם שמואל לשפוט את ישראל והרים את קרנם הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מדינית. תחת הנהגתו הביסו ישראל את הפלשתים, אויביהם המרים מזה שנים, ואף התעלו ביותר ברמתם הרוחנית, ככתוב (שמואל א' ז ב) "וינהו כל בית ישראל אחרי ה'".

 

ד.  משה ואהרן הובילו את השינוי העצום שהתחולל בעם ישראל, משיא העבדות ועד לפסגת החרות. גם שמואל הנביא חולל שינוי גדול בסדר ההנהגה המדינית של עם ישראל. הוא זה שהמליך לראשונה מלך עליהם, בהכתירו את שאול למלוכה. לאחר מכן העביר את המלוכה משבט בנימין אליו התייחס שאול אל שבט יהודה אליו התייחס דוד.

 

ה.  כל אחד משלשת מנהיגים אלו מילא את תפקידו בדרך ייחודית משלו. משה הנהיג את ישראל תוך כדי התבדלות מסוימת מהם. אהלו היה נטוע מחוץ למחנה, ואף מאשתו פרש כל ארבעים שנות המדבר. גם שמונים שנותיו הראשונות עברו עליו בניתוק מבני עמו, תחילה בבית פרעה, ולאחר מכן בארץ מדין בבית חותנו יתרו. אהרן לעומתו היה מעורה באופן אישי בחיי היומיום של העם כל חייו. את כל שנות שעבוד מצרים חווה יחד עמהם, וגם לאחר עלותו לגדולה והתמנותו לכהן גדול לא התנתק מהעם, אלא ירד לבעיותיהם האישיות, והשכין שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו. שמואל הנביא שילב את שתי ההנהגות גם יחד. מצד אחד סבב בכל ערי ישראל כדי לשופטם, ומצד שני שמר על ריחוק, ונמנע מכל הנאה מהם. הגמרא דורשת (ברכות י ב) מהכתוב (שם פסוק יז) "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו", שלכל מקום שהלך היה ביתו עמו. כלומר, לכל מקום נטל עמו את אהלו ואת כל כלי תשמישו, כדי שלא יצטרך ליהנות משום אדם.

 

ו.  כתוספת לתשובה הקודמת, שמואל התייחד בסירובו לכל הנאה מהזולת, וגם משה ואהרן הצטיינו בתכונה זו. במחלוקת קורח ועדתו נגדו אמר משה לה' בהתלוננו עליהם (במדבר טז טו), "לא חמור אחד מהם נשאתי", וכנראה כלל בדברים אלו את אהרן שגם נגדו היתה מכוונת מחלוקת זו. במילים אלו ממש השתמש גם שמואל הנביא בהעידו על עצמו (שמואל א' יב ג), "הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי, ואת מי עשקתי, את מי רצותי, ומיד מי לקחתי כופר ואעלים עיני בו, ואשיב לכם".

 

ז.  כשם שהיו משה ואהרן גדולים מכל שאר גדולי ישראל, כך שמואל היה הנביא הגדול בדורו. עוד יתכן שהיה הגדול מכל הנביאים שקמו לאחר משה (רד"ק תהלים שם).

 

ח.  דמיון שמואל למשה ואהרן מתמקד במילים 'ושמואל בקוראי שמו'. כמשה ואהרן בשעתם גם שמואל היה נענה על ידי ה' בכל פעם שקרא אליו, כדבריו לעם (שם יב יז) "אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר" (אבן עזרא ורד"ק שם).

 

ט.  כפי הנראה במשך כל גלות מצרים לא היתה הנבואה נפוצה, עד שקמו משה ואהרן והתנבאו לישראל. גם בתקופה שקדמה לשמואל הנביא לא היתה הנבואה שכיחה בישראל, ככתוב (שמואל א' ג א) "והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי, ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ" [5]. נמצא ששלשתם חידשו את התפשטות הנבואה ופרסומה.

 

י.  בשונה משאר הנביאים שנמסרה להם הנבואה מאת ה', והם מסרוה לישראל, בנבואת משה רבינו היתה השכינה מדברת ישירות מתוך גרונו אל ישראל. מסיבה זו בדרך כלל משה מדבר בתורה על עצמו בגוף שלישי. אפילו שהוא דיבר לישראל את כל הכתוב בה, לא אמר "וידבר ה' אלי" אלא "וידבר ה' אל משה". מה שאין כן בשאר הנביאים שדיברו על עצמם בגוף ראשון, כגון "ויהי דבר ה' אלי" (יחזקאל ו א, ירמיה א ד). זאת משום שגם כאשר משה דיבר, היה זה בעצם דבר ה' ולא דבר משה. תופעה דומה מצאנו גם בכהנים הגדולים ובראשם אהרן, כאשר הזכירו את השם המפורש בעבודת יום הכיפורים, השכינה הקדושה היא זו שהוציאה שם זה מתוך גרונם. גם שמואל הנביא היה מבחינה זו יוצא דופן משאר הנביאים, וסגנון נבואתו דמה יותר לנבואת משה, שכן גם הוא דיבר על עצמו בגוף שלישי ואמר (שמואל א' יב יא), "וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל, ויצל אתכם מיד אויביכם מסביב ותשבו בטח" (הגאון מוילנא).

 

יא.  בהמשך המזמור נאמר "נוקם על עלילותם". בכל אחד משלשת אישים אלו פגעה מידת הדין למרות מדרגתם הנשגבה. על משה ואהרן נגזר שלא להיכנס לארץ ישראל בעקבות חטא מי מריבה. אהרן עבר פורענות נוספת במות שני בניו על פניו בהקטירם אש זרה. לשמואל היה צער מההתנהגות הבלתי הולמת של בניו, ככתוב (שם ח ג) "ולא הלכו בניו בדרכיו, ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט".

 

יב.  משה ואהרן הואשמו על ידי קורח ועדתו בנגיעות אישיות. לטענתם נטל משה גדולה למשפחתו הקרובה, ובעוד שמינה את עצמו למלך על ישראל מינה את אהרן אחיו לכהן גדול. גם ביחס לשמואל היה מקום לפתחון פה מצד העם, שהתנגדותו למינוי מלך על ישראל נובעת חלילה משאיפת שררה, ורצונו להמשיך ולשלוט לבדו עליהם. כדי למנוע לזות שפתים זו כולל אותו הכתוב עם משה ואהרן, ללמדנו ששלשתם היו 'בקוראי שמו', וכל מה שעשו היה על פי ה' ולמען שמו.

 

יג.  התפילות של שלשתם נענו על ידי ה' בכבודו ובעצמו, ולא על ידי אמצעי (אלשיך תהלים שם).

 

יד.  הקבלה דומה בין משה לשמואל מצאנו בדברי הנביא (ירמיהו טו א), "ויאמר ה' אלי, אם יעמוד משה ושמואל לפני, אין נפשי אל העם הזה". מדברי הכתוב משתמע שמשה ושמואל היו דוגמה ומופת לנביאים שה' הקשיב לתפילותיהם באופן מיוחד.

 

טו.  במדרש שמואל (ט ה) מבואר הקשר ביניהם במגוון סיבות: "אתה מוצא מה שכתוב בזה כתוב בזה, זה לוי וזה לוי. זה בנה מזבחות וזה בנה מזבחות. זה מלך על ישראל ויהודה, וזה מלך על ישראל ויהודה. זה הקריב וזה הקריב. זה בקריאה וזה בקריאה. זה בהנני וזה בהנני" [6]. הרד"ק (תהלים שם) מביא את המדרש בתוספת כמה דברים: "זה מלך ארבעים שנה, וזה מלך ארבעים שנה. זה עשה מלחמות, וזה עשה מלחמות. זה הרג מלכים, וזה הרג מלכים".

 

טז.  נקודות דמיון נוספות בין משה לשמואל:

א. אצל שניהם כפל ה' את שמם בקריאתו אליהם, 'משה משה' (שמות ג ד), 'שמואל שמואל' (שמואל א' ג י) [7].

ב. שניהם לא זכו שבניהם ימשיכו את הנהגתם, כמובא לעיל (תשובה יא).

ג. שני נביאים אלו הינם היחידים שהתורה מתארת בפרטי פרטים את קורות חייהם, מלידתם ועד יום מותם.

ד. שניהם לא גדלו בבית הוריהם. משה גדל בארמון פרעה, ושמואל במשכן שילה במחיצת עלי הכהן.

ה. לשניהם נגלה ה' באופן פתאומי, למשה במראה הסנה, ולשמואל בשוכבו על יצועו במשכן שילה. שניהם לא ידעו תחילה שה' הוא הקורא אליהם. שנינו במדרש (שמות רבה ג א) שתחילה נגלה ה' אל משה בקולו של עמרם אביו כדי שלא יתיירא, וענה משה, הנני אבי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אינני אביך, אלא אלוקי אביך אני. גם שמואל סבר תחילה שעלי הכהן קורא לו, ורק בפעם הרביעית נוכח לדעת שה' הוא הקורא אליו.

ו. שניהם השתבחו בשבח דומה. "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר יב ז). "וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה'" (שמואל א' ג כ).



[1] דרך אגב, ההשוואה בין משה לאהרן מוצאת את ביטויה בעובדה, שלעתים מקדימה התורה את משה וכותבת 'משה ואהרן', ולעתים היא מקדימה את אהרן וכותבת 'אהרן ומשה', ללמדנו ששניהם שקולים בחשיבותם (רש"י שמות ו כו בשם המכילתא).

[2] ככתוב (שמואל א' ז טו-טז) "וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו. והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית אל והגלגל והמצפה, ושפט את ישראל את כל המקומות האלה".

[3] אהרן נמנה בין ארבעים ושמונה נביאים שעמדו לישראל (רש"י מגילה יד. ד"ה נבואה). לדברי המדרש (שמות רבה ג טז) אף קדמה נבואתו לנבואת משה במצרים, כפי שמוכח מדברי איש האלוקים לעלי הכהן (שמואל א' ב כז), "כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים". הכוונה היא לאהרן שהיה מאבות אבותיו של עלי, שבידו שלח ה' את נבואתו לישראל במצרים (יחזקאל כ ז), "איש שיקוצי עיניו השליכו, ובגילולי מצרים אל תטמאו".

[4] בשבעת ימי המילואים שימש משה גם ככהן גדול, ולשיטה אחת בברייתא (זבחים קב א) נחשב לכהן כל ימי חייו, ולא ניטלה הכהונה אלא מזרעו.

[5] אף שהיו נביאים באותו דור, שהרי עלי עצמו היה נביא, ויש אומרים שגם אלקנה אבי שמואל התנבא, מכל מקום לא נגלתה להם הנבואה אלא לעתים רחוקות.

[6] שכן כשם שנאמר במשה (שמות ג ד) "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה", נאמר בשמואל (שמוואל א' ג ד) "ויקרא ה' אל שמואל". ושניהם השיבו 'הנני'.

[7] שנינו בתורת כהנים (דבורא דנדבה פרשה א הלכה יב) שכפל השם מורה על חיבה יתירה.

תפילה
תפילות ימים נוראים

יעלה ויבוא | נשיאת עינינו לה' סיבה למילוי בקשותינו

מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א
תפילה
תפילות ימים נוראים

אתה בחרתנו | משמעות הקירוב לעבודת ה'

מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א
תפילה
תפילות ימים נוראים

אתה בחרתנו מכל העמים | הקדמת אהבת ה' להתרצות

מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א