חלק יא | הדברים החשובים ביותר לזכור

קריעה על אחד מן הקרובים שחייבים להתאבל עליהם היא חיוב הלכתי, ולא רק מנהג. [1]

גם נשים חייבות בקריעה. [2]

הקריעה צריכה להיעשות בעמידה. [3]

בשאר הקרובים קורעים בדרך כלל בצד ימין שיעור טפח. [4]

על אב ואם קורעים בצד שמאל כנגד הלב עד מקום הלב. [4]

על אב ואם יש דינים חמורים יותר: הקריעה נעשית ביד ובגלוי, ובגדים נוספים עשויים להתחייב בקריעה. [5]

ברכת "דיין האמת" אינה ברכה על הקריעה, אלא על הבשורה הרעה. [1]

אם כבר בירך "דיין האמת", אינו מברך אותה שוב בזמן הקריעה.

אם הקריעה נעשתה שלא כהלכה, לעיתים צריך לחזור ולקרוע – אך אין מברכים שוב. [3]

בשבת וביום טוב אין קורעים. [6]

בחול המועד קיימים הבדלים בין ירושלים לבין שאר ערי ארץ ישראל. [7]

בכל מקרה שבו יש ספק אם הקריעה נעשתה כראוי, כמה בגדים צריך לקרוע, מתי בדיוק יש לקרוע או אם מדובר במקרה חריג – נכון לברר לפני ביצוע קריעה נוספת.

ומכאן ממשיכים לשלב הבא במסלול האבלות:

הלוויה וקבורה למעשה

מתי יש לקיים את ההלוויה, איסור הלנת המת, הכנת הנפטר לקבורה, הספדים, ליווי המת, נשיאת המיטה, סדר הקבורה, הורדת הנפטר לקבר, כיסוי הקבר, קדיש וצידוק הדין, ומתי בדיוק מסתיימת האנינות ומתחילה השבעה.

[1] ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן ט, סעיף א, עמ' רט: חיוב הקריעה וברכת "דיין האמת".

[2] שם, סימן ט, סעיף כ, עמ' רכב: נשים חייבות בקריעה.

[3] שם, סימן ט, סעיפים ג–ה, עמ' ריב–ריג: קריעה בעמידה ותיקון קריעה שנעשתה שלא כדין.

[4] שם, סימן ט, סעיפים ה–ו, עמ' ריג: מקום הקריעה ושיעורה.

[5] שם, סימן ט, סעיפים ז וטז, עמ' ריג, ריט: ההבדלים בין אב ואם לשאר הקרובים.

[6] שם, סימן ט, סעיף כד, עמ' רכה: אין קורעים בשבת וביום טוב.

[7] שם, סימן ט, סעיף כה, עמ' רכו: דיני קריעה בחול המועד בירושלים ובשאר ערי ארץ ישראל.