טוען…
טוען תוכן…
זמן לימוד משוער: כ -7 דקות
בקריאת שמע יש שני דברים שלא כדאי לפספס: לקרוא בזמן — ולדעת לפחות בפסוק הראשון מה אתה אומר ולפני מי אתה מקבל מלכות שמים.
בפרק הקודם ראינו שקריאת שמע נמצאת בדרך מפסוקי דזמרה אל תפילת העמידה. עכשיו נעצור עליה, כי קריאת שמע אינה עוד קטע בסידור. בכל בוקר ובכל ערב אנחנו מצווים לקרוא אותה [1], ולכן לפני שנכנסים לכל הפרטים כדאי לזכור שתי שאלות פשוטות: האם קראתי בזמן? והאם שמתי לב למה שאני אומר?
אם את שני הדברים האלה הבנו — כבר תפסנו את עיקר הפרק.
קודם כול: לקריאת שמע יש זמן
קריאת שמע של שחרית אינה מצווה שאפשר לדחות מתי שרוצים. זמנה נמשך עד סוף שלוש שעות זמניות מתחילת היום, כלומר עד סוף רבע היום לפי החשבון ההלכתי [2].
אין צורך להתחיל לחשב לבד שעות זמניות. בפועל בודקים בכל יום את סוף זמן קריאת שמע בלוח או באתר זמני היום.
אל תחכה לרגע האחרון.
אם אתה רואה שהתפילה מתארכת ויש חשש שיעבור זמן קריאת שמע לפני שהציבור יגיע אליה, קוראים את כל שלוש הפרשיות של קריאת שמע בזמן, ואחר כך ממשיכים להתפלל עם הציבור [3].
זה אחד הדברים החשובים ביותר בפרק:
עדיף לקרוא קריאת שמע בזמן לפני התפילה, מאשר להגיע אליה בסדר התפילה לאחר שכבר עבר זמנה.
ומה אם כבר עבר הזמן?
אם עבר סוף זמן קריאת שמע, עדיין אומרים קריאת שמע בהמשך התפילה, אבל את מצוות קריאת שמע בזמנה כבר לא קיימנו [4]. ברכות קריאת שמע יכולות להיאמר בדיעבד עד סוף השעה הרביעית הזמנית, לפי פרטי ההלכה [4].
למסלול שלנו מספיק לזכור:
קריאת שמע ← בזמן.
הזמן עומד לעבור ← לא מחכים שהמניין יגיע אליה.
הפסוק שבו באמת צריך לעצור
כשאנחנו אומרים:
"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"
לא כדאי לקרוא אותו באותה מהירות שבה קוראים עוד שורה בסידור. בפסוק הראשון צריך לכוון שאנחנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים [5].
לכתחילה נכון להבין את פירוש המילים, והכוונה בפסוק הראשון חשובה במיוחד [5]. לכן כדאי ליצור הרגל קטן: כשהגעת ל"שמע ישראל" — האט לרגע. תבין שאתה אומר שה' הוא אלוהינו והוא אחד, ושאתה מקבל על עצמך את מלכותו.
את הפסוק הראשון לא אומרים על אוטומט.
מיד אחריו אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", וגם כאן ממשיכים את קבלת מלכות שמים וראוי לומר את המילים מתוך תשומת לב [6].
אם יש דבר אחד שכדאי ליישם כבר מהתפילה הבאה:
ב"שמע ישראל" וב"ברוך שם" — מאטים מעט ויודעים מה אומרים.
צריך לעמוד בקריאת שמע?
לא. אפשר לקרוא קריאת שמע בעמידה, בישיבה או בהליכה, ואין צורך לעמוד במיוחד מפני שמדובר בקריאת שמע [7].
אם אתה יושב — אפשר להישאר לשבת. אם אתה עומד — אפשר להמשיך בעמידה.
העיקר אינו התנוחה, אלא הקריאה והכוונה.
ומה עם דיבור והפרעות?
באמצע קריאת שמע לא עוצרים לשיחה רגילה. זה לא הזמן לענות לטלפון, לשאול משהו או לדבר עם מי שלידך.
לגבי קדיש, קדושה וברכו יש דינים מיוחדים, והם משתנים לפי המקום שבו נמצאים בקריאת שמע וברכותיה [8]. אבל למסלול הקצר אין צורך לזכור עכשיו את כל הטבלה.
דיבור רגיל ← לא.
קדיש וקדושה ← יש דינים מיוחדים.
ובפסוק "שמע ישראל" וב"ברוך שם" אין מפסיקים אפילו לדברים שבקדושה [8].
ומה הן ברכות קריאת שמע?
בשחרית אנחנו לא אומרים רק את שלוש פרשיות שמע. סביבן תיקנו חז"ל שלוש ברכות: יוצר אור, אהבת עולם ואמת ויציב [9].
הברכות עוסקות, בין השאר, בבריאת העולם, באהבת ה' לישראל ובגאולה. אבל חשוב להבין: הברכות וקריאת שמע אינן אותו חיוב. מי שקרא קריאת שמע בלי ברכותיה יכול לצאת ידי עיקר מצוות קריאת שמע, אף שלא קיים אותה בסדר השלם שתיקנו חכמים [10].
וזו בדיוק הסיבה שאם הזמן עומד לעבור — לא מחכים לכל סדר הברכות.
קודם שומרים על קריאת שמע בזמנה.
בוא נבדוק שהדברים יושבים
קוראים את כל קריאת שמע בזמן ולא מחכים [3].
מאטים ומכוונים לקבל עול מלכות שמים [5].
אין צורך לעמוד במיוחד [7].
לא מפסיקים לשיחה רגילה.
לא מפסיקים אפילו לעניית קדיש וקדושה [8].
כשמגיעים לקריאת שמע בסדר התפילה, אומרים אותה שוב עם ברכותיה כרגיל [3].
הדרך הכי פשוטה לזכור
בקריאת שמע תשאל את עצמך שתי שאלות:
אם הזמן עומד לעבור:
לא מחכים — קוראים עכשיו.
כשהגעת ל:
"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"
עצור לרגע, הבן את המילים וקבל על עצמך מלכות שמים.
מה לקחת איתך?
המשפט הכי חשוב בפרק:
בקריאת שמע יש שני דברים שלא כדאי לפספס: הזמן והכוונה בפסוק הראשון.
זכור:
סוף זמן קריאת שמע ← בודקים מראש.
הזמן עומד לעבור ← קוראים את קריאת שמע עכשיו.
שמע ישראל ← לא אומרים על אוטומט.
דיבור רגיל באמצע ← לא.
אין צורך לעמוד במיוחד.
והעיקר:
עדיף קריאת שמע בזמן ובכוונה, מאשר קריאת שמע בסדר המלא אחרי שהזמן כבר עבר.
בחלק הבא נגיע אל הלב של התפילה:
תפילת העמידה.
נלמד איך עומדים, לאיזה כיוון פונים, מה באמת צריך לכוון, היכן כורעים ומתי אסור להפסיק.
[1] ילקוט יוסף, הלכות קריאת שמע, סימן נ"ח סעיף א — מצוות עשה לקרוא קריאת שמע בבוקר ובערב, שנאמר "בשכבך ובקומך".
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן נ"ח סעיף א; ילקוט יוסף, סימן נ"ח סעיף ג — זמן קריאת שמע של שחרית עד סוף שלוש שעות זמניות, שהן רבע היום.
[3] ילקוט יוסף, סימן נ"ח סעיפים ב–ג — יש לקרוא את כל שלוש הפרשיות בתוך זמן קריאת שמע; אם חושש שהזמן יעבור, יקרא קריאת שמע לפני המשך התפילה.
[4] ילקוט יוסף, סימן נ"ח סעיפים ד–ו — לאחר סוף זמן קריאת שמע אין מקיימים עוד את המצווה בזמנה; ברכות קריאת שמע יכולות להיאמר בדיעבד עד סוף ארבע שעות זמניות בהתאם לפרטי הדין.
[5] ילקוט יוסף, סימן ס"א סעיפים א–ב; סימן ס"ג סעיף ו — בקריאת שמע צריך לכוון לקבל עול מלכות שמים, ועיקר הכוונה המעכבת היא בפסוק הראשון.
[6] ילקוט יוסף, הלכות קריאת שמע, סימן ס"א — דיני אמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" והכוונה בקבלת מלכות שמים.
[8] ילקוט יוסף, סימן ס"ו — דיני הפסק בקריאת שמע; לעניית קדיש וקדושה יש כללים מיוחדים, ובפסוק "שמע ישראל" וב"ברוך שם" אין מפסיקים אפילו לדברים שבקדושה.
[9] שולחן ערוך, אורח חיים סימנים נ"ט–ס"ו — סדר ברכות קריאת שמע והלכותיהן.
[10] ילקוט יוסף, סימן ס"ו סעיף י"ב — ברכות קריאת שמע אינן מעכבות את עצם קיום מצוות קריאת שמע.