חֻמְרַת עֲווֹן הַמְדַבֵּר בַּפֶּלֶאפוֹן בִּזְמַן הַתְּפִלָּה

הַמְדַבֵּר דִּבְרֵי חֻלִּין וּדְבָרִים בְּטֵלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּבִפְרָט בְּמַכְשִׁיר הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ, עוֹבֵר עַל אִסּוּר "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (וַיִּקְרָא כב, לב), הֶחָמוּר יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר: "יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר". לָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהָבִין אֶת חֻמְרַת הָעֲבֵרָה בַּדִּבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּזְמַן הַתְּפִלָּה, הַקַּדִּיש, קְדֻשָּׁה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה.

אֵיזוֹ דֻּגְמָא אִישִׁית אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לִילָדֵינוּ, שֶׁרוֹאִים אוֹתָנוּ מְבַזִּים אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְאֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה?

הַדִּבּוּר בְּדוֹרֵנוּ הָפַךְ לִהְיוֹת דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ, וּכְשֶׁמְּעִירִים לַאֲנָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים - הֵם עוֹנִים שֶׁיֵּשׁ יְרִידַת הַדּוֹרוֹת, וְכַיּוֹם אֵין הַקְפָּדָה עַל כָּךְ, ה' יִשְׁמֹר וְיַצִּיל.

אֵיזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל וְעָצוּם נִגְרָם בְּכָךְ, וּבִמְיֻחָד אִם הַמְדַבֵּר הוּא אִישׁ חָשׁוּב וְאָהוּד בַּצִּבּוּר, שֶׁרוֹאִים אֶת מַעֲשָׂיו וְלוֹקְחִים מִמֶּנּוּ דֻּגְמָא אִישִׁית, וַהֲרֵיהוּ גּוֹרֵם לְחִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר. עֲווֹן חִלּוּל הַשֵּׁם חָמוּר מְאֹד, שֶׁגַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא מְכַפֵּר עָלָיו אֶלָּא רַק הַמִּיתָה הִיא שֶׁמְּמָרֶקֶת. גַּם לְהֶפֶךְ: אִם הוּא מַקְפִּיד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בַּדֻּגְמָא שֶׁנּוֹתֵן לְצִבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים, וּשְׂכָרוֹ רַב וְעָצוּם לְאֵין שִׁעוּר.