כללים בשמות בני אדם

שִׁנּוּי שֵׁם הָאָדָם גּוֹרֵם לְשִׁנּוּי מַזָּל (אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד, שָׂרֵי לֹא יָלְדָה שָׂרָה זָכְתָה לָלֶדֶת) וֶהֱיוֹת וְהַשֵּׁם הוּא נֶפֶשׁ הָאָדָם לָכֵן בְּשִׁנּוּי שְׁמוֹ זוֹכֶה לְנֶפֶשׁ חֲדָשָׁה, וְעַל פִּי רֹב זוֹכָה הַשְּׁמֵנָה אֶת שְׁמוֹ לַעֲלוֹת וְלִחְיוֹת חִוּוּ טוֹב יוֹתֵר (אֲבָל חָשׁוּב שֶׁיִּתְיַעֵץ עִם חָכָם אֲמִתִּי לִפְנֵי שֶׁיַּחֲלִיט לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ).

שֵׁם הָאָדָם הוּא בִּטּוּי גָּמוּר לְכָל חֶלְקֵי מַהוּתוֹ וְהַנְהָגוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם.

אֵלּוּ שֶׁלֹּא זָכוּ לְהוֹלִיד וְרוֹצִים לְשַׁנּוֹת שְׁמָם, רָצוּי מְאוֹד שֶׁיּוֹסִיפוּ אוֹת ה, הֱיוֹת וְאוֹת ה מְבַטֵּאת הוֹלָדָה, בְּרָכָה וְשֶׁפַע.

אָסוּר לִקְרֹא לָאָדָם בַּשֵּׁם שֶׁל הַגּוֹיִים.

אָסוּר לִקְרֹא בְּשֵׁם שֶׁל מַלְאָךְ, אֶלָּא אִם שֵׁם זֶה מֻרְגָּל גַּם אֵצֶל אֲנָשִׁים, כְּגוֹן מִיכָאֵל, גַּבְרִיאֵל (הָאֲרִיזָ"ל).

אֵין לִקְרֹא לְאָדָם עַל שֵׁם אָדָם שֶׁמֵּת צָעִיר אוֹ בִּטְרָגֶדְיָה, אוֹ עַל שֵׁם אָדָם שֶׁמַּזָּלוֹ הָיָה רַע.

בְּסוֹף הַתְּפִלָּה נָהֲגוּ לוֹמַר פָּסוּק שֶׁהָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה בַּפָּסוּק הִיא כְּמוֹ הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמוֹ וְכֵן שֶׁהָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה בַּפָּסוּק תִּהְיֶה כְּמוֹ הָאוֹת הַסּוֹפִית שֶׁל שְׁמוֹ, כְּגוֹן: אַבְנֵר - "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר".

מִי שֶׁנִּכְפַּל שְׁמוֹ בַּתּוֹרָה מְסַמֵּל חִבַּת הַבּוֹרֵא אֵלָיו (כְּגוֹן "אַבְרָהָם אַבְרָהָם").

שֵׁם נָדִיר אוֹ מְשֻׁנֶּה - לֹא מֻמְלָץ כְּלָל.

הָאָדָם יָכוֹל לִפְעֹל בִּשְׁמוֹ גַּם טוֹב גַּם רַע, וְזֶהוּ כְּלָל גָּדוֹל (שֵׁם "אֶלְעָזָר" מְסַמֵּל שֶׁהַשֵּׁם עוֹזֵר לוֹ, וְאָמְנָם יוּכַל לְקַבֵּל עֵזֶר גַּם לְטוֹב וְגַם לְהֵפֶךְ) כִּי כֹּחַ הַבְּחִירָה וְהַנְּטִיָּה שֶׁל הָאָדָם גָּדוֹל מְאוֹד.

מָצִינוּ שֶׁהָאָב נוֹתֵן אֶת הַשֵּׁם וְכֵן שֶׁנּוֹתֶנֶת אֶת הַשֵּׁם, אֲבָל עָדִיף בְּיוֹתֵר שֶׁיַּסְכִּימוּ שְׁנֵי הַהוֹרִים לְאוֹתוֹ שֵׁם.

מַשְׁמָעוּת שֶׁל שֵׁם מְעִידָה בְּיוֹתֵר, גַּם הָאוֹתִיּוֹת, בִּפְרָט הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל גִּימַטְרִיָּא לֹא כָּל כָּךְ מַשְׁפִּיעָה.

שֵׁם מִשְׁפָּחָה מְבַטֵּא אֶת אֹפִי הַמִּשְׁפָּחָה בִּכְלָלוּתָהּ.

כִּנּוּ שֶׁמְּכַנִּים אֶת הָאָדָם, גַּם כֵּן מְסַמֵּל מָה שֶׁעוֹבֵר עָלָיו וְאֶת אָפְיוֹ.

נִקּוּד הַשֵּׁם שֶׁל הָאָדָם קוֹבֵעַ מְאוֹד, לֹא פָּחוֹת מֵהָאוֹתִיּוֹת. אַדְּרַבָּה, הַנִּקּוּד מוֹבִיל אֶת הָאוֹתִיּוֹת (תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר).

שֵׁם שֵׁנִי הוּא מוֹסִיף לָאָדָם וְיָכוֹל לְהוֹעִיל, אֲבָל הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן נֶחֱשָׁב יוֹתֵר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵיךְ שֶׁהַבְּרִיּוֹת מְכַנִּים אוֹתוֹ קוֹבֵעַ בְּיוֹתֵר.

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִקְרֹא שֵׁם שֶׁל בֵּן לְבַת אוֹ בַּת לְבֵן.

כְּדַאי לְהִמָּנַע מִלִּקְרֹא לַנְּקֵבָה שֵׁם שֶׁל זָכָר שֶׁנִּגְרָר לַנְּקֵבָה, כְּגוֹן: מְאִירָה, יֻסְּפָה. יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה סִבּוֹת לִשְׁלִילָה.

כְּשֶׁהוֹרִים קוֹרְאִים שֵׁם לָבָן, אֲזַי מְקַבְּלִים הֶאָרָה וְכֵיוָן מֵהַשָּׁמַיִם אֵיךְ לִקְרֹא לוֹ (הָאֲרִיזָ"ל).