האם מסגרת העולם הנוכחית תישמר בביאת המשיח?

למה מצפים?

הציפיה לגאולה מלווה את עם ישראל כבר שנים רבות, אך באורח פלאי, בדרך כלל מדובר בציפייה מעורפלת למצב עתידי לא מוגדר. מענין לגלות שאפילו הרמב"ם, המתאפיין בבהירות והגדרות ברורות, מקדיש כמה הלכות לתיאור מצב העולם בגאולה, אך מסכם במילים הבאות: "וכל הדברים האלו, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו".

התוצאה של ערפול זה היא שלמעשה כל אחד מצפה למשהו אחר: יש המצפים לבנין בית המקדש ועבודת הקורבנות, ויש המצפים לקץ המלחמות, יש המצפים לשפע הגשמי, ויש המצפים לשחיטת היצר הרע. חשוב להדגיש שכל ייעודים אלו יתקיימו כמובן, יחד עם ייעודים רבים נוספים. אלא שבסופו של דבר מדובר בפרטים, שהם תוצאה של האידיאל הגדול. הגאולה עצמה אינה פרט כזה או אחר, אלא התממשות נקודה מהותית אחת, שהיא זו שתגרום להתקיימות כל הייעודים.

הידיעה למה בדיוק אנו מצפים היא ענין חשוב ונחוץ, כאשר הציפייה שלנו אינה מוגדרת, היא נשארת משהו שאינו בשליטתנו ומחות לתחום האחריות שלנו. אך כאשר נדע בדיוק למה אנו מצפים - נגלה להפתעתנו שמימוש הציפייה הוא משהו שנמצא לגמרי בידיים שלנו.

מתוך שיחה של הרבי מילובביץ':

בקשר עם המדובר לאחרונה אודות הגאולה האמיתית והשלימה... ואודות הפעולות שצריך כל אחד ואחד מישראל לעשות כדי להביא את הגאולה - מתאים להתעכב לבאר את תוכנה של הגאולה, ובזה יקל להבין מה צריך להיות תוכן העבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה.