לוויתי 500 ₪ ואין לי סכום מדויק, האם מותר לי להחזיר 510 ₪ ולומר: "תשאיר את העודף"?

תשובה קצרה:

לא. אם החוב הוא 500 ₪, אין לתת למלווה 510 ₪ כדי שיישארו אצלו 10 ₪ נוספים.

הסבר:

השולחן ערוך פוסק שאפילו כאשר לא סיכמו מראש על ריבית, ואם הלווה עצמו מחליט בשעת הפירעון להחזיר יותר ממה שלווה, אסור לקבל את התוספת.

גם סכום קטן נחשב תוספת. העובדה שלא נוח ללווה לחפש עודף אינה הופכת את התוספת למותרת.

לכן אם חייבים 500 ₪ ויש רק שטרות שמסתכמים ב-510 ₪, יש למצוא דרך להחזיר את הסכום המדויק, לקבל עודף, להעביר את הסכום המדויק באמצעי תשלום אחר, או להשאיר את ה-10 ₪ כחוב של המלווה כלפי הלווה ולא כמתנה.

במאגר "ברית פנחס" מובא מקרה דומה שבו אדם היה חייב לחברו 5 ₪ והחזיר לו 10 ₪ משום שלא היה לו סכום מדויק. נפסק שם שיש בכך איסור, מפני שבאותו שלב מחזיר הכסף הוא הלווה, וכל תוספת שהוא נותן על חובו היא ריבית.