מתי מותר להתבטא באופן דו משמעי

אסור לספר דברים העלולים להתפרש כגנאי ,אולם אין הדבר כך כאשר ברור שהשומע יבין שאין כאן כל כוונה לדבר בגנותו של פלוני.

לפיכך ההלכה מתירה לומר דבר המתפרש לשני פנים כאשר יתקיימו בו שלושת התנאים הבאים ביחד :

1. אין בו כל כוונה לדבר בגנותו של פלוני.

2. אם ללא כוונה עלול להשתמע מדבריו גנאי, אך לא גנאי גמור.

3. הדברים נאמרים בפני שלושה, או בנוכחות האדם שעליו מדובר.

אך החפץ חיים כתב שלא טוב לעשות כן, שיש הרבה פוסקים שלא התירו דבר זה.

לשם דוגמא מציינים הראשונים את האמירה "בבית פלוני יש תמיד אש, תמיד מבשלים שם". אפשר להבין מהדברים שביתה של משפחה פלונית תמיד פתוחה לרווחה לפני אורחים, או שהם מרבים מידי בסעודות. אם הדברים נאמרים בפני שלושה, יש להניח בביטחון שהם יגיעו לאוזני המשפחה המדוברת. במקרה כזה, יניחו השומעים שכונתו של המדבר הייתה לשבח.  מותר גם לומר דבר כזה בנוכחות המשפחה המדוברת היות ואז ברור לכל שאין כאן כל כונה של גנאי.