מח | הלל שלם בכל ימי חג הסוכות

גומרים את ההלל

בכל ימי חג הסוכות גומרים את ההלל בשלמותו [1].

מברכים לפני ההלל:

"אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל"

ולאחריו מברכים את ברכת "יהללוך" [2].

גם בחול המועד סוכות אומרים הלל שלם בברכה, בשונה מחול המועד פסח שבו אומרים הלל בדילוג וללא ברכה [3].

טוב שכל אחד מן המתפללים יברך בעצמו "לגמור את ההלל", ולא יסמוך לכתחילה על ברכת השליח ציבור [4].

מי שכבר בירך בעצמו, וכעת שומע את השליח ציבור מסיים את ברכת "לגמור את ההלל", לא יענה אחריו "אמן", מפני שיהיה בכך הפסק בין ברכתו לבין תחילת ההלל [5].

מי שטעה ובירך "לקרוא את ההלל" במקום "לגמור את ההלל" – יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך [6].

אם נזכר מיד בתוך כדי דיבור, טוב שיתקן ויאמר "לגמור את ההלל" [7].

מי שטעה ואמר בחג הסוכות הלל בדילוג, כפי שאומרים בראש חודש, ונזכר לאחר שסיים – יחזור ויאמר את ההלל בשלמותו, אבל לא יחזור לברך [8].

מי שאמר הלל שלם אך שכח לברך לפניו – יצא ידי חובת ההלל, מפני שהברכה אינה מעכבת [9].

זמן ההלל הוא ביום.

לכתחילה אומרים אותו לאחר תפילת שחרית. אם לא אמרו בבוקר, אפשר לאומרו במשך היום עד השקיעה [10].

אם קרא את ההלל לאחר עלות השחר ולפני הנץ החמה – בדיעבד יצא [11].

אם עבר היום ולא אמר הלל – אין להלל תשלומין ביום שלאחר מכן [12].

[1]. ילקוט יוסף, סימן תרנא סעיף מט, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שעט.

[2]. שם.

[3]. ילקוט יוסף, סימן תכב סעיף יט, ילקוט יוסף סימן תרסב.

[4]. ילקוט יוסף, סימן תרנא סעיף מט, חזון עובדיה – סוכות, עמ' שעט.

[5].