טוען…
טוען תוכן…
הלכהלשון הרע
לשון הרע
אדם שנודע לו על שידוך הנמצא בהליכים ויש בידו מידע שלילי אודות אחד מן הצדדים ,נושא באחריות - במקרים מסוימים - למסור את המידע הזה מבלי להמתין עד שיתבקש לעשות זאת ,
המצווה "לא תעמוד על דם רעך " )ויקרא י"ט , ט"ז) מחייבת למסור מיוזמתנו מידע מסוים אם אנו יודעים שלאחר הצדדים בשידוך יש חסרון רציני מבחינה גופנית , נפשית או רוחנית אשר על פי אמות מידה אובייקטיביות ניתןלצפות כי יפריע לחיי הנישואין , ושמידע זה מוסתר מפני הצר השני .
גם כאן חייבים להתקיים התנאים המאפשרים לספר לשון הרע לתועלת :
א. המידע חייב להיות ממקור ראשון, או שיודגש בברור שזהו מידע מכלי שני אשר לא נבדק ולא אומת.
ב. הבעיה חייבת להיות בעיה של ממש על פי קנה מידה אובייקטיביים (כגון: מחלה המגבילה את האדם בתפקודו, מחלה במשפחה הידועה כמחלה תורשתית, הפרעות נפשיות קשות, נטיות אלימות, בעיות רציניות בהשקפה, חוסר צניעות) ולא עניין של דעה אישית, גם אם משוכנעים שאין זה לרוחו של הצד השני. צריך גם להיות ברור שמידע זה אכן מוסתר מן הצד השני.
ג. עדיף, במידת האפשר, לשכנע את הצד המסתיר את המידע כי יגלה אותו.
ד. כשמוסרים את המידע, אין להוסיף או להגזים בו ויש לספר רק את הדברים הנחוצים לצורך העניין.
ה. כוונת המספר צריכה להיות מניעת נזק צפוי, ולא השמצת הצד שעליו הוא מספר. זאת ועוד חייבת להיות אפשרות ממשית שלא יתעלמו מן המידע המסופר, כך שיהיה בכך מימוש של הכוונה לתועלת.
ו. אין שום אפשרות מעשית למציאת דרך חלופית למסירה ישירה של המידע.
ז. לא ייגרם נזק בלתי צודק על ידי סיפור הבעיה לאחד הצדדים. אם יש לחשוש שהצד השומע יסיק שרימו אותו ומשום כך ישמיץ את הצד השני או ינסה לנקום בו בדרך אחרת, עדיף שלא להתערב כלל.