אפשר להיות עצוב על דבר מסוים ובו בזמן לא לאבד את כל הטוב שבחיים.
אפשר לעבור אכזבה ולזכור שיש גם דברים טובים.
אפשר לכאוב – בלי לתת לכאב לצבוע את כל המציאות.
שמחה בריאה אינה מוחקת רגשות קשים.
היא שומרת שהם לא יהפכו להיות כל הסיפור.
שמחה והסתפקות
הרבה מן השמחה קשורה למילה אחת:
די.
יש לי עוד מטרות.
עוד רצונות.
עוד דברים שאני רוצה לתקן.
אבל גם עכשיו יש בי ובחיי דברים טובים.
כאשר האדם אומר לעצמו:
"אני אוכל לשמוח רק אחרי ש..."
אחרי שאסיים.
אחרי שאצליח.
אחרי שאקנה.
אחרי שהילדים יסתדרו.
אחרי שהמצב ישתנה.
הוא דוחה את השמחה שוב ושוב לעתיד.
שמחה אמיתית יודעת לומר:
"אני רוצה להתקדם, אבל אני לא חייב לחכות לסוף הדרך כדי להכיר בטוב שיש כבר עכשיו."
למה קשה לשמוח?
התרגלות לטוב
האדם מתרגל מהר למה שיש לו.
מה שפעם היה חלום – הופך לשגרה.
השוואה לאחרים
לפני שראיתי מה יש לאחר, הייתי מרוצה.
אחרי שראיתי – מה שיש לי נראה קטן.
התמקדות בחסר
המוח מבחין במה שלא הסתדר.
ולפעמים כמעט לא רואה את כל מה שכן.
דחיית השמחה לעתיד
"כשזה יקרה – אהיה שמח."
אבל גם כשהדבר מגיע, מיד נולד יעד חדש.
עומס תמידי
אדם יכול להיות מוקף בטוב ופשוט לא לעצור מספיק כדי להרגיש אותו.
שמחה אינה תלויה רק במה שקורה – אלא גם במה שאני רואה
שני אנשים יכולים לעבור יום כמעט זהה.
אחד חוזר ואומר:
"איזה יום קשה."
והשני אומר:
"היה לא פשוט, אבל היו גם כמה דברים טובים."
ההבדל אינו תמיד במציאות.
לפעמים הוא במבט.
עבודת השמחה היא במידה רבה אימון של העין והלב לראות את הטוב מבלי להכחיש את הקושי.
איך שמחה נראית בחיי היום־יום?
לשמוח בדברים קטנים
ארוחה טובה.
שיחה נעימה.
כמה דקות של שקט.
הצלחה קטנה.
מילה טובה.
לימוד שהתקדם.
השמחה אינה חייבת לחכות לאירוע גדול.
לשמוח בהתקדמות
לא רק בתוצאה.
אם הצלחתי היום קצת יותר מאתמול – גם זו סיבה לשמחה.
לשמוח בטובת האחר
שמחה בריאה מתרחבת.
כאשר טוב למישהו אחר – העולם לא נעשה גרוע יותר עבורי.
להביא רוח טובה לסביבה
לפעמים שמחה מתבטאת בטון.
במילה.
בחיוך.
באווירה שאנחנו יוצרים בבית ובעבודה.
מקורות: אבות ד, א – "איזהו עשיר? השמח בחלקו"; תהילים ק, ב – "עבדו את ה' בשמחה"; דברים כח, מז – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב"; מסילת ישרים בענייני השמחה בעבודת ה'; אורחות צדיקים, שער השמחה.
שמחה
אימון אישי לתיקון מידת השמחה | מתרגול חד־פעמי לעבודה קבועה