עג | שמחת בית השואבה

שמחה מיוחדת בחג הסוכות

אף שיש מצווה לשמוח בכל המועדים, בחג הסוכות הייתה בבית המקדש שמחה מיוחדת וגדולה שנקראה "שמחת בית השואבה" [1].

על שמחה זו נאמר במשנה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

מתי הייתה השמחה?

בזמן שבית המקדש היה קיים היו מתחילים בשמחה זו ממוצאי יום טוב הראשון של סוכות [2].

בכל אחד מלילות חול המועד היו מתקיימים במקדש ריקודים, נגינה ושמחה גדולה עד שעות הלילה המאוחרות [3].

כיום

גם בזמן הזה נוהגים להרבות בשמחה בחול המועד סוכות ולעשות "שמחת בית השואבה" בבתי הכנסת, בישיבות ובקהילות [4].

ראוי להרבות בשירות ותשבחות לה', בדברי תורה ובריקודים של מצווה.

הפרדה בין גברים לנשים

כבר בבית המקדש תיקנו סדר מיוחד כדי למנוע ערבוב בין גברים לנשים בזמן שמחת בית השואבה [5].

מכאן שיש להקפיד גם בשמחות הנערכות כיום על צניעות והפרדה ראויה, באופן שהשמחה תהיה שמחת מצווה ולא תביא לידי מכשול [6].

אין השמחה מתירה קלות ראש

שמחת בית השואבה אינה שמחה של הוללות.

השמחה צריכה להיות מחוברת לעבודת ה', דברי תורה, שירה וריקוד בדרך של קדושה.

להשתתף בשמחת בית השואבה

נכון להשתתף בשמחת בית השואבה כאשר היא נעשית כהלכה, ובפרט כאשר הדבר מוסיף לאדם ולבני משפחתו שמחת חג והתעוררות רוחנית.

מקורות והערות

[1]. ילקוט יוסף, מצות שמחת החג סעיף ד, חזון עובדיה – סוכות.

[2]. שם.

[3]. שם.

[4]. חזון עובדיה – סוכות, בדיני שמחת בית השואבה.

[5]. ילקוט יוסף, מצות שמחת החג סעיף ד.

[6]. שם.