"זכור" ו"שמור" — שני הצדדים של השבת
21.9.2026מאמרזמן קריאה · דקה
טוען…
טוען תוכן…
מאמרבשתי הפעמים שבהן מופיעים עשרת הדיברות בתורה נאמרו לגבי השבת שני ביטויים.
בפרשת יתרו נאמר:
"זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ח) [1].
ובפרשת ואתחנן נאמר:
"שמור את יום השבת לקדשו" (דברים ה, יב) [2].
חז"ל לימדו ששניהם נאמרו יחד: "זכור ושמור בדיבור אחד" [3].
"שמור" מבטא בעיקר את החובה להישמר ממלאכה האסורה בשבת.
"זכור" מבטא את הצד החיובי של השבת — לקדש אותה ולהבדיל אותה משאר ימות השבוע. מכאן יסוד מצוות הקידוש בכניסת השבת וההבדלה בצאתה [4].
כך נוצרת שבת שלמה: לא רק "מה אסור לעשות", אלא גם "מה אנחנו עושים כדי שהיום יהיה שבת".
[1] שמות כ, ח.
[2] דברים ה, יב.
[3] תלמוד בבלי, שבועות כ ע"ב.
[4] רמב"ם, הלכות שבת פרק כט הלכה א.