פרק ו | ריבית דברים וטובות הנאה

39. הקדמת שלום

אם אדם אינו רגיל להקדים שלום לחברו, והוא מתחיל להקדים לו שלום בגלל ההלוואה, הדבר אסור משום ריבית דברים.

ההלכה מלמדת אותנו שאפילו דבר שנראה קטן מאוד יכול להיחשב טובת הנאה כאשר הוא ניתן מחמת ההלוואה.

מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, יא.

40. שירות למלווה

אסור ללווה לעשות עבור המלווה שירות מיוחד מחמת ההלוואה.

לדוגמה: אם אדם הלווה לחברו כסף, אין הלווה יכול להתחייב להסיע אותו, לבצע עבורו עבודה או לספק לו שירות בגלל ההלוואה.

מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, ו–יב.

41. בקשת טובה מהלווה

גם המלווה צריך להיזהר.

אין לו לבקש מהלווה טובה מיוחדת בגלל העובדה שהלווה חייב לו כסף, כגון לבקש ממנו שירות או טובה שאינו רגיל לעשות עבורו.

מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, יב.

42. עלייה לתורה או טובת הנאה בבית הכנסת

כאשר הלווה נותן למלווה טובת הנאה מיוחדת בגלל ההלוואה, אין הדבר מותר רק מפני שאינו כסף.

גם טובת הנאה בבית הכנסת או במסגרת ציבורית יכולה להיות בכלל האיסור כאשר היא ניתנת מחמת ההלוואה.

מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, יא–יב.

43. הזמנה מיוחדת לסעודה

אם הלווה אינו רגיל להזמין את המלווה לסעודה, והוא מזמינו במיוחד בגלל ההלוואה, יש בכך חשש ריבית דברים או טובת הנאה.

לעומת זאת, כאשר מדובר במנהג רגיל בין חברים שאינו קשור להלוואה, הדין עשוי להיות שונה.

מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, יא–יב.

44. מתנה לאחר הפירעון

גם לאחר שהחוב שולם אין לתת למלווה מתנה בגלל ההלוואה.

לכן המשפט „עכשיו שהחזרת לי את כל הכסף, אני רוצה לתת לך מתנה כהכרת תודה על ההלוואה” אינו דרך בטוחה מבחינה הלכתית.

מקורות: בבא מציעא עה ע"ב, שולחן ערוך יו"ד קס, ו.