שלא עשני אשה

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֺקֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשנִי אִשָּׁה".

ברכה זו הינה הרביעית מסדר חמש עשרה ברכות השחר, והאחרונה משלש הברכות הנאמרות על צד השלילה, "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד", ו"שלא עשני אשה".

שאלה

במה עדיף האיש על האשה, ומדוע עלינו להודות על כך שנבראנו אנשים ולא נשים?

תשובות

א.  חלק גדול ממצות התורה ניתנו רק לאנשים. נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמא (קידושין כט א), וממצות נוספות כגון מילה ופריה ורביה [1]. מסיבה זו על האנשים להודות לה' על שברא אותם כאלו, ובכך זיכה אותם בכל מצוות התורה (על פי התוספתא ברכות פרק ו הלכה יח, והירושלמי שם פרק ט הלכה א).

ב.  נשים פטורות מתלמוד תורה, שנאמר (דברים יא יט) "ולמדתם אותם את בניכם", בניכם ולא בנותיכם (דברים יא יט). ולא זו בלבד, אלא אף מומלץ לנשים שלא לעסוק בתורה מלבד ההלכות המעשיות הנצרכות לקיום המצוות שהן מחוייבות בהן. כבר אמרו חז"ל (סוטה כא ב) "כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות" [2]. אין ספק שזכות לימוד התורה שניתנה לאנשים בלבד מצדיקה את הברכה לא עשני אשה'.

[1] כגון תלמוד תורה, קריאת שמע, ציצית, תפילין, שופר, סוכה, לולב, ספירת העומר, מילת בנה, פדיון בנה הבכור, הבאת עולת ראיה בשלש רגלים, והקרבת שלמי חגיגה. לדעת הרמב"ם והחינוך הינן פטורות גם ממצות כתיבת ספר תורה. וראה עוד בספר המצוות לרמב"ם (סוף מצווות עשה) בחלוקת רמ"ח מצווות עשה לשני חלקים, מצוות הנוהגות בדרך כלל בכל אדם, ומצוות שאינן נוהגות אלא באנשים מסויימים. ומאותן ששים מצוות הנוהגות בכל אדם מנה ארבע עשרה מצוות שאינן נוהגות בנשים.

[2] אמנם היו כמה נשים לאורך ההיסטוריה שהתפרסמו בגדלותן בתורה, ואחת מהן היא ברוריה אשת רבי מאיר. מעניינת לציון העובדה שברכה זו מובאת בברייתא (מנחות מג ב) דווקא בשם בעלה.