טוען…
טוען תוכן…
שאלה:
קידשתי על היין ושתיתי רביעית מכוס הקידוש, אך לאחר מכן לא אכלתי לחם, עוגה או סעודה. האם שתיית היין עצמה נחשבת ל״קידוש במקום סעודה״, או שכאשר ארצה לאכול לאחר מכן אצטרך לקדש שוב?
תשובה:
אם שתית בעצמך רביעית יין, מעיקר הדין יצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה, ואין צורך לחזור ולקדש כאשר תאכל לאחר מכן. עם זאת, בקידוש של ליל שבת טוב לכתחילה שלא להסתמך על שתיית רביעית יין בלבד, אלא לאכול לאחר הקידוש כזית פת או לפחות כזית מזונות.
הסבר:
חז״ל קבעו ש״אין קידוש אלא במקום סעודה״. מרן השולחן ערוך פוסק שאדם שאכל לאחר הקידוש אפילו דבר מועט הראוי להיחשב סעודה, או שתה כוס יין בשיעור המחייב ברכה אחרונה, נחשב שקידש במקום סעודה.
ילקוט יוסף פוסק במפורש שסעודה לענין זה יכולה להיות כזית לחם, כזית עוגה, תבשיל מחמשת מיני דגן, או רביעית יין. עוד מבואר שם ששתיית רביעית מכוס הקידוש עצמה מספיקה, ואין צורך לשתות רביעית נוספת מלבד יין הקידוש.
עם זאת, מכיוון שיש מן הפוסקים שסוברים שאין לסמוך על שתיית יין בלבד כדי להחשיבה לסעודה, כתב ילקוט יוסף שטוב להחמיר בקידוש של הלילה ולא לסמוך לכתחילה על היין בלבד. לכן מי שמתכנן לאכול לאחר הקידוש, נכון שיאכל כזית פת או מזונות. אבל אם כבר שתה רביעית ולא אכל – אין לחזור ולקדש.
דוגמה:
אדם התארח בשבת בבוקר במקום שבו עשו קידוש, שתה בעצמו רביעית יין, אך לא אכל עוגה או לחם. לאחר זמן חזר לביתו ורוצה לאכול את סעודת השבת. מאחר שכבר שתה רביעית יין בקידוש הראשון, אין הוא צריך לקדש שוב מחמת דין ״קידוש במקום סעודה״.
למעשה:
שתית רביעית יין לאחר הקידוש נחשבת מעיקר הדין לקידוש במקום סעודה. לכן מי ששתה רביעית ולא אכל לאחר מכן – אינו צריך לחזור ולקדש. בליל שבת נכון לכתחילה לאכול כזית פת או מזונות ולא להסתמך על היין בלבד.
לדעת האשכנזים:
המשנה ברורה מביא שיש ראשונים ופוסקים הסוברים שאין רביעית יין לבדה נחשבת לקידוש במקום סעודה, ולכן כתב שאין להקל בזה אלא במקום הדחק.
מקורות:
שולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ג סעיף ה׳, ילקוט יוסף שבת כרך א׳, סימן רע״ג, עמוד רצ״ו; במהדורת תשס״ד עמוד תקצ״ח. שארית יוסף חלק ג׳ עמוד שצ״ה.
משנה ברורה סימן רע״ג ס״ק כ״ה–כ״ז.