טוען…
טוען תוכן…
בכל ערב רשום:
מה דחיתי?
למה?
איזה משפט אמרתי לעצמי?
איזה דפוס דחייה חוזר אצלי הכי הרבה?
בכל יום:
משימה אחת מפורקת.
חמש דקות התחלה.
האם ההתחלה נעשתה פחות כבדה?
בכל יום:
דבר חשוב אחד לפני משימות קטנות.
פעולה אחת בלי לחכות למצב רוח.
האם אני פחות תלוי בחשק?
בכל יום:
משימה אחת לסיים.
שיחה אחת לא לדחות.
האם אני מתחיל לסגור יותר דברים במקום רק לפתוח?
אימון יומי של חמש דקות
מה דחיתי היום?
למה דחיתי?
האם פירקתי משימה?
האם עשיתי חמש דקות?
האם חיכיתי לחשק?
מה היה הדבר החשוב ביותר היום?
האם הטלפון הסיח אותי?
מה סיימתי?
איזו שיחה דחיתי?
איפה היום פעלתי למרות חוסר חשק?
בחן את עצמך | שאלות עומק במידת העצלות
האם אני דוחה דברים שאני יודע שחשובים?
האם אני אומר "מחר" הרבה?
האם אני מחכה למצב רוח?
האם אני מתחיל ממשימות קטנות כדי להימנע מהחשובה?
האם אני מתכנן הרבה ועושה מעט?
האם אני משתמש בעייפות כתירוץ גם כשיש לי כוח?
האם אני יודע מה הצעד הראשון בכל משימה?
האם משימות גדולות משתקות אותי?
האם אני מסוגל להתחיל רק לחמש דקות?
האם אני עובר הרבה לטלפון בזמן משימה?
האם אני פותח משימות רבות ולא מסיים?
האם אני דוחה שיחות לא נעימות?
האם אני מפחד מכישלון ולכן לא מתחיל?
האם אני חושש להתחיל כי לא אצליח לעשות מושלם?
תרגיל מתקדם | מפת העצלות האישית
בחר תחום אחד:
לימוד.
עבודה.
בית.
בריאות.
שיחות.
סדר.
חלק דף לחמישה חלקים:
כתוב משימה אחת ברורה.
"אין לי כוח."
"זה גדול מדי."
"אני אעשה אחר כך."
פחד.
עומס.
חוסר בהירות.
נוחות.
משהו של חמש דקות.
יום ושעה.
המטרה היא להפוך דחייה כללית לפעולה ברורה.
תרגיל נוסף | שבוע נגד העצלות
יום ראשון – זהה שלוש דחיות.
יום שני – התחל משימה אחת לחמש דקות.
יום שלישי – עשה דבר חשוב לפני הטלפון.
יום רביעי – סיים משימה אחת פתוחה.
יום חמישי – קיים שיחה שדחית.
יום שישי – הכן מראש דבר אחד למחר.
יום שביעי – בדוק איזה תירוץ חזר השבוע הכי הרבה.
סימנים להתקדמות
אני מתחיל מהר יותר.
אני דוחה פחות.
אני פחות מחכה לחשק.
אני מפרק משימות.
אני משתמש פחות בטלפון כבריחה.
אני מסיים יותר דברים.
אני מתמודד עם שיחות.
אני פחות מפחד מגרסה לא מושלמת.
אני יודע להבדיל בין מנוחה לעצלות.
ואני מתחיל להרגיש שהמעשה מקדים יותר את התירוץ.
משפטי עבודה
"לא צריך חשק כדי להתחיל."
"צעד קטן עכשיו עדיף מתכנית מושלמת למחר."
"אני לא חייב לסיים הכול – אני חייב להתחיל."
"הכבדות שלפני המעשה גדולה לעיתים מן המעשה עצמו."
"טוב מספיק שנעשה – עדיף ממושלם שלא התחיל."
"אני רוצה לפעול לפי מה שחשוב, לא לפי מה שנוח."
המטרה ארוכת הטווח
המטרה בתיקון העצלות אינה להפוך לאדם שאינו נח.
מנוחה היא צורך.
המטרה היא שהנוחות לא תנהל את הבחירות.
שאדם ידע מתי הוא באמת צריך לנוח – ומתי הוא רק בורח ממאמץ.
שידע להתחיל גם בלי חשק.
לסיים גם בלי לחץ.
לעשות דבר חשוב לפני דבר נעים.
ולהבין שהרבה מן הדברים שמשנים את החיים אינם קשים בגלל המעשה עצמו – אלא בגלל הרגע הראשון שבו צריך לקום ולעשות.
וככל שהאדם מתרגל לעבור מהר יותר ממחשבה למעשה, העצלות נחלשת והדרך לזריזות נפתחת.
האם אני יודע להסתפק ב"טוב מספיק"?
האם אני מסדר סביבת עבודה לפני התחלה?
האם אני יוצא מאוחר כי דחיתי התארגנות?
האם אני דוחה החלטות?
האם אני מעדיף נוחות גם כשיש דבר חשוב יותר?
האם אני מסוגל לעשות פעולה קטנה מיד?
האם אני אומר "אין לי זמן" כשבעצם לא נתתי עדיפות?
האם אני מבזבז זמן ואז מרגיש שאין זמן?
האם אני מתחיל את היום בלי לדעת מה חשוב?
האם אני משאיר דברים פתוחים במשך שבועות?
האם אני יודע להגדיר משימה בצורה ברורה?
האם אני נותן לטלפון לבחור בשבילי את סדר היום?
האם אני דוחה לימוד למרות שרציתי ללמוד?
האם אני דוחה תפילה, שיחה או חסד כי "אחר כך"?
האם אני מסוגל לקום כשלא נוח?
האם אני משתמש במילה "עצלן" כתווית במקום לעבוד על הרגל?
האם אני יודע לחגוג התקדמות קטנה?
האם אני מתחיל מהר יותר כשמישהו מחכה לי?
האם אני צריך לחץ של הרגע האחרון כדי לפעול?
האם אני רגיל לעבוד רק תחת דדליין?
האם אני מסוגל לפעול בלי פיקוח חיצוני?
האם אני יודע מתי אני באמת צריך מנוחה ומתי זו בריחה?
האם אני דוחה בגלל עייפות כרונית של תכנון לא נכון?
האם אני יודע להפסיק משימה אחת ולעבור לאחרת בזמן?
האם אני מסיים דברים לפני שאני מתחיל חדשים?
באיזה תחום העצלות עולה לי כיום במחיר הגדול ביותר?