אם היינו רואים את השכינה

יש שאלה פשוטה שיכולה לשנות את כל ההתנהגות שלנו בבית הכנסת:

מה היה קורה אילו היינו רואים בעינינו את השכינה?

להתבונן במה שחז"ל והמקורות מלמדים אותנו: בית הכנסת הוא מקדש מעט, ומקום שבו יש השראת שכינה.

הזוהר הקדוש מבסס את חומרת הדיבור בבית הכנסת על ההכרה בכך שהשכינה נמצאת שם. גם הפוסקים מביאים יסוד זה בדיני מורא בית הכנסת.

אם כן, אולי כדאי להיכנס לבית הכנסת עם מחשבה פשוטה:

אני לא נכנס עכשיו לחדר רגיל. אני נכנס למקום שנועד לעמוד בו לפני הקב"ה.

אם היינו עומדים לפני מלך בשר ודם, היינו נזהרים מאוד במילים שאנו מוציאים מפינו, בקול שבו אנו מדברים ובצורת ההתנהגות שלנו.

קל וחומר כשאנו באים להתפלל לפני מלך מלכי המלכים.

מקורות: ויקרא יט, ל – "ומקדשי תיראו"; מגילה כח ע"ב;\, זוהר, פרשת תרומה דף קלא ע"ב, שולחן ערוך, אורח חיים סימן קנא.