טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה:
יש הבדל בין המנהגים.
למנהג הספרדים: על אכילת פת בשיעור המחייב סוכה מברכים "לישב בסוכה". במיני מזונות אין מברכים בדרך כלל אלא כאשר האכילה נחשבת לקביעות המחייבת ברכה לפי ההלכה.
למנהג האשכנזים: נהוג לברך גם על אכילת מזונות בשיעור חשוב, כאשר זו אכילה המחייבת ישיבה בסוכה.
למנהג תימן הנוהגים כרמב"ם: הברכה אינה תלויה דווקא באכילה; אם האדם נכנס לסוכה לשהות בה, כבר מברך על עצם הישיבה בסוכה.
הסבר: אצל רוב הספרדים והאשכנזים הברכה נקשרה לאכילה, אך יש הבדל בשאלה איזו אכילה נחשבת חשובה מספיק לברכת "לישב בסוכה". אצל תימנים הנוהגים כרמב"ם אין תלות כזו בין הברכה לבין שיעור האכילה.
דוגמה: אדם נכנס לסוכה ואוכל עוגה. ספרדי יברך רק כאשר האכילה מגיעה לשיעור המחייב לפי מנהגו. אשכנזי עשוי לברך בשיעור קטן יותר של אכילת מזונות. תימני הנוהג כרמב"ם כבר בירך בעת שנכנס לשהות בסוכה.
מקורות: שולחן ערוך או"ח סימן תרלט סעיף ב; משנה ברורה שם; ילקוט יוסף – מועדים, עמ' קמב–קמג; חזון עובדיה – סוכות, עמ' קלב–קלו. לגבי עוגות יותר מכביצה שחייב לאכול בסוכה אך אינו מברך "לישב בסוכה" ללא קביעות – חזון עובדיה עמ' קלו; ילקוט יוסף מועדים עמ' קמג.