ביטול בשישים | מתי תערובת מתבטלת
27.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 8 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מה עושים כאשר חלב נפל לתבשיל בשרי או בשר לתבשיל חלבי, כנגד מה מחשבים שישים ומתי התערובת מותרת.
כאשר חלב נפל בטעות לתבשיל בשרי, בשר נפל לתבשיל חלבי או כלי מן המין השני נכנס לתבשיל חם, אחת השאלות המרכזיות היא האם יש בתבשיל שישים כנגד האיסור. אבל לפני שמחשבים שישים חייבים לדעת כנגד מה מחשבים: לפעמים כנגד טיפת החלב, לפעמים כנגד חלק הכף שנכנס לסיר, ובמקרה של חתיכת בשר שנאסרה תחילה בחלב – אפילו כנגד כל החתיכה.[1][2]
אם חלב נפל לתבשיל בשרי חם והתערב מיד בכל הקדירה, משערים את כל התבשיל כנגד כמות החלב שנפלה.[1]
אם יש בתבשיל שישים כנגד החלב – התבשיל מותר.
אם אין שישים – התבשיל אסור.
לדוגמה: נפלו 10 מ"ל חלב והתערבו בכל המרק – צריך שיהיה בתבשיל שיעור של פי שישים כנגד אותם 10 מ"ל.
לכן:
חלב שהתערב מיד בכל התבשיל ← שישים כנגד החלב.
וכן להפך: אם חתיכת בשר נכנסה לתבשיל חלבי חם והטעם מתפשט בתבשיל – צריך שישים כנגד הבשר לפי כללי התערובת.[1]
אם חתיכת הבשר עדיין ניכרת, מוציאים אותה גם כאשר יש שישים.
לכן:
חתיכת בשר בתבשיל חלבי + יש שישים כנגד הבשר ← מוציאים את הבשר; שאר התבשיל מותר.
כאשר נפל איסור לתבשיל ואין בו שישים, אסור להוסיף בכוונה עוד אוכל, מים או רוטב כדי לבטל את האיסור.[3]
לדוגמה: נפלה כמות חלב לסיר בשרי ואין שישים – אין להוסיף מים או מרק רק כדי להגיע לשיעור שישים.
לכן:
אין שישים ← לא מוסיפים היתר כדי ליצור שישים.
יש מקרים מיוחדים באיסור דרבנן, כפי שנראה להלן בעוף בחלב, אבל זה אינו הכלל הרגיל.
אם חלב נפל על חתיכת בשר מסוימת שלא הייתה שקועה בתוך הרוטב, לא מצרפים מיד את כל הסיר לביטול החלב.[4]
תחילה צריך לבדוק האם בחתיכת הבשר עצמה יש שישים כנגד החלב.
אם יש בה שישים – החלב בטל.
אם אין בה שישים – החתיכה נאסרת בבשר בחלב ונעשית חתיכה נעשית נבילה – חנ"נ.[4]
לכן:
חלב על חתיכת בשר שמחוץ לרוטב ← קודם בודקים שישים בתוך אותה חתיכה.
אם חתיכת הבשר לא הייתה בה שישים כנגד החלב ולכן נאסרה, ואחר כך נכנסה לתוך הרוטב והתערבה בכל הקדירה – כבר לא מספיק שישים כנגד טיפת החלב המקורית.
בבשר בחלב החתיכה כולה נחשבת כחתיכת איסור, ולכן צריך שישים כנגד כל החתיכה שנאסרה.[4]
לכן:
טיפת חלב אסרה חתיכת בשר ← החתיכה נכנסה אחר כך לכל הסיר ← צריך שישים כנגד כל החתיכה.
זהו הדין המעשי המרכזי של חנ"נ בבשר בחלב.
אם החלב נפל על חתיכת בשר ומיד ניערו את הסיר באופן שהטיפה התפזרה בכל התבשיל, או כיסו מיד את הקדירה באופן שגרם לתערובת להתפשט – כל הקדירה מצטרפת לביטול הטיפה.[4]
במקרה כזה:
התערב מיד בכל הקדירה ← שישים כנגד החלב עצמו, ולא כנגד כל החתיכה.
אם כף חלבית בת יומה נכנסה לתבשיל בשרי חם בכלי ראשון, ואין ידוע כמה טעם חלבי בלוע בה, משערים כנגד כל החלק של הכף שנכנס לתבשיל.[5]
אם נכנסה רק מחצית הכף:
משערים כנגד החלק שנכנס, לא כנגד הידית שנשארה מחוץ לסיר.
אם יש שישים כנגד החלק שנכנס – התבשיל מותר; הכף עצמה טעונה הכשרה לפני שימוש רגיל.[5]
אם ידוע בוודאות כמה חלב נבלע בכלי, אין צורך תמיד לשער כנגד כל הכלי.
מרן מביא דוגמה לכף שידוע שבלעה כמות מסוימת של חלב – משערים שישים כנגד אותה כמות ידועה.[6]
אבל במטבח רגיל בדרך כלל אין לנו ידיעה מדויקת כזו, ולכן משערים לפי החלק של הכלי שנכנס כפי שקבעו הפוסקים.
בדין כלי אין אומרים חתיכה נעשית נבילה באותו אופן שאומרים בחתיכת בשר.[6]
לכן אין לומר שכל הכף הפכה לגוף איסור רק מפני שבלעה מעט חלב או בשר.
משערים לפי הבליעה הידועה או, כשאינה ידועה, לפי השיעור שקבעו הפוסקים בכלי.
אם לא יודעים כלל כמה חלב נשפך לתבשיל, ואין דרך סבירה להעריך את הכמות, אין להתיר רק מתוך ניחוש ש"נראה שהיה מעט".
לכן:
לא יודעים את שיעור האיסור ולא ניתן לבררו ← אין אוכלים את התבשיל על סמך הערכה מקרית; משאירים בצד עד בירור הלכתי.
השישים צריך להיות כנגד שיעור האיסור שאנו יודעים או יכולים לשער באופן הלכתי.[1]
ביטול בשישים מבטל את הטעם שהתערב בתבשיל; הוא אינו הופך את חתיכת האיסור עצמה למשהו שצריך לאכול.
לכן אם חתיכת בשר נמצאת בתוך תבשיל חלבי ויש שישים כנגדה:
מוציאים את חתיכת הבשר ← שאר התבשיל מותר.
וכן כאשר קיימת חתיכת איסור אחרת שניתן לזהותה ולהסירה.[1]
כאשר יש בתבשיל שיעור של פי שישים כנגד האיסור, די בכך מצד שיעור הביטול הרגיל.[1]
אין צורך ב־61 כנגד האיסור בבשר בחלב רגיל.
בשר עוף בחלב אסור מדרבנן.
ילקוט יוסף פוסק שאם עוף נפל לחלב ולא היה שישים כנגדו, ולאחר מכן העוף נפל לתבשיל אחר – אין אומרים שכל חתיכת העוף נעשתה נבילה, ולכן אין צורך בשישים כנגד כל חתיכת העוף אלא כנגד החלב שנבלע בה.[7]
עוד פוסק ילקוט יוסף שבמקרה זה, מאחר שמדובר באיסור דרבנן, מותר להרבות על התבשיל כדי לבטל את החלב.[7]
זהו חריג חשוב לכלל שאין מבטלים איסור לכתחילה, ואין ללמוד ממנו לבשר בהמה בחלב או לשאר איסורים.
לעומת זאת, בבשר בהמה וחלב נאמר דין חנ"נ במלואו.
אם חתיכת בשר קיבלה חלב ולא היה בה שישים לבטלו – החתיכה כולה נעשית איסור בשר בחלב.[4]
אם אחר כך היא מתערבת בתבשיל אחר:
צריך שישים כנגד כל החתיכה.
כאשר הטעם מתפשט בכל הקדירה, מצרפים לשיעור הביטול את הרוטב ואת החתיכות שנמצאות בתוך התערובת לפי כללי ההלכה.[8]
אבל אין לצרף דבר שלא קיבל ולא יכול לקבל את הטעם.
לכן אין מתחילים לספור את כל מה שיש במטבח; מחשבים רק את התערובת ההלכתית הרלוונטית.
משערים את התערובת כפי שהיא לפנינו, לפי הכללים שקבע השולחן ערוך. דבר שכבר כלה ואבד בבישול אינו מצטרף סתם לשיעור השישים.[8]
לכן אין לומר: "בהתחלה היה בסיר יותר מים, אז ודאי היה שישים", כאשר המים כבר התאדו לפני זמן השאלה.
כפית חלב נפלה לסיר גדול של מרק בשרי והתערבה מיד: יש שישים כנגד החלב ← המרק מותר.
חלב נפל על חתיכת בשר שמחוץ לרוטב ואין בחתיכה שישים: החתיכה נאסרה; אם אחר כך נפלה לרוטב ← צריך שישים כנגד כל החתיכה.
כף חלבית בת יומה נכנסה חציה למרק בשרי: משערים שישים כנגד החלק שנכנס.
חתיכת בשר נפלה לסיר חלבי ויש שישים כנגדה: מוציאים את הבשר ← שאר התבשיל מותר.
אין שישים ורוצים להוסיף מים כדי להתיר: אסור בבשר בחלב רגיל.
עוף בחלב – איסור דרבנן: בילקוט יוסף נפסק שבמקרה המבואר ניתן להרבות היתר כדי לבטל את החלב.[7]
חלב שהתערב מיד בכל תבשיל בשרי ← צריך שישים כנגד החלב.[1]
בשר התערב בתבשיל חלבי ← צריך שישים כנגד הבשר; מוציאים את חתיכת הבשר אם היא ניכרת.[1]
חלב נפל על חתיכת בשר שמחוץ לרוטב ← קודם בודקים שישים בחתיכה עצמה.[4]
אין בחתיכה שישים והיא נאסרה ← אם נכנסה אחר כך לכל הסיר, צריך שישים כנגד כל החתיכה מדין חנ"נ.[4]
החלב התערב מיד בכל הקדירה ← מחשבים שישים כנגד החלב, לא כנגד כל החתיכה.[4]
כף חלבית בת יומה נכנסה לסיר בשרי ← שישים כנגד החלק מן הכף שנכנס לסיר.[5]
ידוע בדיוק כמה חלב נבלע בכלי ← משערים כנגד הכמות הידועה.[6]
יש שישים אבל גוף האיסור ניכר ← מוציאים אותו; שאר התבשיל מותר.
אין שישים ← אסור להוסיף אוכל או מים כדי ליצור שישים.[3]
לא יודעים כמה איסור נפל ואין אפשרות לשער ← אין אוכלים על סמך ניחוש; משאירים את התבשיל בצד עד בירור.
מקורות
[1] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ח סעיפים א–ג – ביטול טעם איסור ושיעור שישים.
[2] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ח סעיף ו – גם חלק מאיסור משוער בשישים כנגדו.
[3] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ט סעיף ה – אין מבטלים איסור לכתחילה ואין מוסיפים היתר לאחר שנפל איסור כדי לבטלו.
[4] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ב סעיפים ב וד; ש"ך שם – חלב שנפל על חתיכת בשר, צירוף הקדירה כאשר ניער מיד, ודין חתיכה נעשית נבילה בבשר בחלב.
[5] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ח סעיף ד – כף או כלי שנכנסו לתבשיל: כשאין יודעים כמה נבלע, משערים כנגד החלק שנכנס.
[6] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ח סעיף ה – כשידוע שיעור האיסור שנבלע בכלי משערים כנגד אותו שיעור; אין אומרים בכלי חנ"נ כפי שאומרים בחתיכת מאכל.
[7] ילקוט יוסף, איסור והיתר כרך ג', סימן צ' – בשר עוף בחלב: אין אומרים חתיכה נעשית נבילה באיסור דרבנן; במקרה שלא היה שישים כנגד החלב מותר להרבות על התבשיל כדי לבטלו.
[8] שולחן ערוך יורה דעה סימן צ"ט – מה מצטרף לשיעור הביטול ואופן השיעור בתבשיל.
