בעלי לשון הרע

האיסור העיקרי של לשון הרע הוא "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא י"ט ,ט"ז) אך החפץ חיים מבאר על כמה לאוין ועשין וארורין עובר אדם כשאינו נזהר מאיסורי לשון הרע ורכילות.  בעל לשון הרע, הרגיל בתמידות לדבר לשון הרע, עלול בקלות לצבור לעצמו הרבה מאוד עבירות יותר מכל חטא אחר, ועל כן אומרים חז"ל על שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא ואילו הן עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולן.

יתר על כן, אין בעלי לשון הרע יכולים לפייס את כל מי שנפגע מכל דיבורי לשון הרע שדיברו ולבקש את מחילתו ולפיכך יהיה זה בלתי אפשרי עבורם לחזור בתשובה שלמה על חטאיהם, כי בודאי לא יזכרו את כל הנפגעים וגם אם יזכרו, לא יוכלו להגיע אל כל הנפגעים ואל הדורות הבאים שנפגעו ולא תגיע אליהם מחילה על זה.

חז"ל מזהירים אותנו שלא להתחבר עם בעלי לשון הרע ולא לדור בשכנותם.