בשר בחלב | טעם לאיסור בישול | איסור אכילה , הנאה , כבישה

בישול | אכילה והנאה
נאמר בתורה (שמות כג יט, לד כו. דברים יד כא): "לא תבשל גדי בחלב אמו". וחזרה התורה שלוש פעמים על פסוק זה, כדי ללמדנו:

א. על איסור בישול בשר בחלב, כפשוטו של מקרא.

ב. על איסור אכילת בשר בחלב.

ג. על איסור הנאה מבשר בחלב (ילקו"י איסור והיתר עמ' עב).

והטעם שכתבה התורה את שלושת האיסורים הנ"ל - בישול, אכילה והנאה - בלשון בישול ['לא תבשל'], ללמדנו שלא אסרה התורה באכילה ובהנאה אלא כשעברו הבשר והחלב תהליך של בישול, אבל בלא בישול, האיסור לאכול הוא מדברי חכמים (ילקו"י איסור והיתר עמ' פ).

הטעם שאסור לבשל
אף על פי שלא אסרה התורה בישול בשאר המאכלות האסורות, מכל מקום בבשר בחלב החמירה התורה ואסרה לבשל. ואחד מן הטעמים שנאמרו בזה, משום ששאר איסורים כנבלה וטרפה וחזיר, בלאו הכי נבדל ונזהר מהם האדם ושומר מרחק, כי נפשו קצה בהם מחמת איסורם, לא כן באיסור בשר בחלב, שהבשר לבדו הוא מאכל היתר, והחלב לבדו גם כן מאכל היתר, אלא שחידשה התורה שבהצטרף שניהם יחד נאסרו באכילה, חששה התורה שמא האדם לא יזהר כל כך, ובשעת הבישול יטעה ויטעם מהתבשיל, לכך אסרה התורה אף את הבישול לבדו