גלגול האשמה

מצב אחר שבו אפשר להתיר סיפור גנאי על אחרים הוא כאשר אדם נופל קרבן להאשמת שווא וברצונו לחשוף את זהות האשם האמיתי כדי לטהר את עצמו. אם מותר הדבר או אם לאו – זאת ניתן לקבוע על פי טיבעו של המעשה שלא כהוגן.

אם זוהי עבירה שעל פי ההלכה מחויב מי שראה את הדבר להודיע לקרבן המעשה או לאחרים את זהות החוטא, עליו לעשות כן.

אם אין כל מטרה מועילה בגילוי זהות האשם פרט לטיהור העצמי, אסור יהיה על הנאשם לגלות את שם האשם האמיתי. עליו להכריז על חפותו ולהימנע מהפללת מישהו אחר.

במצב שבו יש רק שני חשודים אפשריים, דהיינו שהכחשה שמצידו של האחד מהם משמעותה האשמת השני, מותר להכחיש את ההאשמות בתנאי שהמעשה עליו מדובר אכן היה מעשה שלא כהוגן.