טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה:
הדין תלוי במה דיברת:
אם הדיבור היה לצורך ההדלקה:
כגון שביקשת שיביאו שמן, פתילה או גפרור, אין חוזרים ומברכים.
אם הדיבור היה בעניין שאינו קשור כלל להדלקה:
נוצר הפסק בין ברכת המצווה לבין עשייתה, ויש לחזור ולברך „להדליק נר חנוכה” לפני שמדליקים.
הסבר: לאחר הברכות אין להפסיק אפילו ברמז עד תחילת ההדלקה, מלבד דבר הנצרך למצווה. אם כבר דיבר לצורך ההדלקה, ילקוט יוסף פוסק שאין חוזרים ומברכים. בדיבור שאינו קשור למצווה, ברכת „להדליק” נותקה ממעשה ההדלקה ולכן יש לחזור עליה. אין לחזור סתם על שאר הברכות, מאחר שהן אינן ברכת המצווה עצמה ויש בזה חשש ברכה לבטלה.
דוגמא: אדם בירך ולאחר מכן גילה שאין לו גפרור ואמר „תביא לי גפרור” – אינו חוזר ומברך. אם לאחר הברכות התחיל לשוחח על עניין אחר לחלוטין, יחזור ויברך „להדליק נר חנוכה” לפני שיתחיל להדליק.
ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ו סעיף ז. הליכות עולם חלק א עמוד ס״ח. עקרונות הפסק בין ברכת המצווה לעשייתה בשולחן ערוך אורח חיים סימן קס״ז סעיף ו.