טוען…
טוען תוכן…
שאלהבדרך כלל לא.
אם הוא כבר בכלל בני הבית או האורחים היוצאים בהדלקת בעל הבית: אינו יכול ליצור לעצמו חיוב חדש רק בכך שיכוון שלא לצאת, ולהדליק חנוכייה נוספת בברכה.
אם ברור שבני ביתו שמהם הוא אמור לצאת עדיין לא הדליקו: יש מקרים שבהם הוא יכול להקדים ולהדליק בעצמו בברכה לפני שהדליקו עליו. זהו דין נפרד ואינו היתר כללי „לבטל” בדיעבד את ההדלקה של הבית.
הסבר: נר חנוכה מוגדר כמצוות „נר איש וביתו”, ולא כחיוב אישי שכל אדם יכול לנתק את עצמו ממנו כרצונו. לכן בן נשוי המתארח אצל אביו או חמיו ויוצא בהדלקת בעל הבית אינו רשאי לומר מראש „אינני רוצה לצאת” ובכך לברך לעצמו. לעומת זאת, כאשר ברור שההדלקה בבית שעתידה להוציא אותו עדיין לא נעשתה, מצאנו בפוסקים אפשרות להקדים ולהדליק בעצמו קודם לכן.
דוגמא: בן נשוי לן ואוכל אצל אביו. הוא אינו יכול להחליט שהוא „לא יוצא” בהדלקת האב כדי להדליק בחדרו בברכה. לעומת זאת, אדם הנמצא במקום אחר ויודע בוודאות שאשתו עדיין לא הדליקה בבית, יכול להיות מצב שבו יקדים אותה וידליק בעצמו בברכה.
ילקוט יוסף, הלכות חנוכה, סימן תרע״ז, בדיני אכסנאי ובני הבית. יביע אומר חלק ה סימן י״ז אות ד. יחוה דעת חלק ו סימן מ״ג.