טוען…
טוען תוכן…
הלכהברכת "על העץ ועל פרי העץ" היא הברכה האחרונה על חמשת פירות שבעת המינים:
ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים [1].
לאחר אכילת כזית בתוך כדי אכילת פרס מברכים "על העץ ועל פרי העץ".
אם אכל פחות מכזית — אין מברכים ברכה אחרונה.
אין צורך לאכול כזית מפרי אחד דווקא.
לדוגמה, אכל חצי כזית תמרים וחצי כזית תאנים — מצטרפים לכזית ומברך "על העץ" [2].
וכן ניתן לצרף זיתים, רימונים, ענבים ושאר פירות שבעת המינים זה לזה.
אם הפירות גדלו בארץ ישראל, חותמים בברכה "על הארץ ועל פירותיה".
אם גדלו בחוץ לארץ — "על הארץ ועל הפירות" [3].
אם אכל כזית מפירות שבעת המינים וגם תפוח, תפוז או פרי עץ אחר — מברך "על העץ" בלבד.
אין לברך "בורא נפשות" על שאר פירות העץ, משום שהם נפטרים בברכת "על העץ" [4].
אם אכל מפירות שבעת המינים וגם מאכל שברכתו האחרונה "בורא נפשות", כגון פרי אדמה, בשר או גבינה — מברך שתי ברכות.
לפי ילקוט יוסף, כאשר אכל פרי אדמה ופירות שבעת המינים, מברך תחילה "בורא נפשות" ואחר כך "על העץ" [5].
אם אינו זוכר אם בירך "על העץ" — אינו חוזר לברך.
אם יכול, נכון לאכול שוב כזית מפרי משבעת המינים ולברך אחריו [6].
מי שאכל כזית תמרים וטעה ובירך ברכת המזון — יצא בדיעבד [7].
לכתחילה מברכים "על העץ" במקום שבו אכל.
אם כבר עזב את המקום — מברך במקום שנזכר [8].
ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים — לאחר כזית: "על העץ".
כמה מפירות שבעת המינים מצטרפים לכזית.
אכל גם תפוח או פרי עץ רגיל — "על העץ" פוטרת גם אותו.
אכל גם מאכל שברכתו "בורא נפשות" — מברך את שתי הברכות.
פירות מארץ ישראל — חותם "על פירותיה".
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רח.
[2] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף ה.
[3] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף יט.
[4] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף כט.
[5] ילקוט יוסף, סימן רח סעיפים ז, כט.
[6] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף ב.
[7] ילקוט יוסף, סימן רח סעיף טו.
[8] ילקוט יוסף, סימן קפד סעיף ב.