המאיר לארץ | משמעות קנייני ה'
מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א30.8.2026תפילהזמן קריאה · 5 דקות
#שו"ת על התפילה
טוען…
טוען תוכן…
תפילה"הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפוֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם".
שאלה
מהי משמעת קנייני ה' הממלאים את הארץ?
תשובות
א. מקור נוסח הברכה הוא מהמזמור 'ברכי נפשי' (תהלים (קד כד) העוסק כולו בפלאי הבריאה. רש"י (שם) מפרש את המילים "מלאה הארץ קנייניך" ברמה הבסיסית. כל הארץ קנויה לה' ושייכת לו, כמשמעות הכתוב (בראשית יד יט) "קונה שמים וארץ". קנין הינו ביטוי לבעלות, והאמירה "מלאה הארץ קנייניך" מקבילה לאמירה (תהלים כד א) "לה' הארץ ומלואה".
ב. כהמשך לתשובה הקודמת, המסר באמירה זו הוא, למרות מה שנאמר "השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם", עדיין שייכת גם הארץ לה'. אמנם היא מסורה לאדם להשתמש בה לצרכיו, אך לא באופן בלתי מוגבל, אלא בכפוף לתנאים שהציב לו הבורא אדון העולם. ולא כשיטה הכוזבת, שלאחר בריאת העולם נטש אותו הבורא, והניח לו להתנהל מעצמו על פי חוקי הטבע.
ג. למילים "מלאה הארץ קנייניך" קודמת האמירה "כולם בחכמה עשית". קנין אמיתי הינו קנין החכמה, כדברי חז"ל (קהלת רבה ז א) "דעת חסרת מה קנית, דעת קנית מה חסרת". אחת הדרכים להכרה בגדלות ה' היא על ידי התבוננות במעשה הבריאה, כמו שנאמר (ישעיה מ כו) "שאו מרום עיניכם, וראו מי ברא אלה". החכמה האלוקית המתגלה בכל פרט ופרט בבריאה ובהרמוניה הנפלאה שביניהם, מעידה על מציאות ה' בכל מקום שהוא, ככתוב (שם ו ג) "מלוא כל הארץ כבודו".
ד. על דרך התשובה הקודמת, אך במובן שונה. המילה 'קנייניך' מתפרשת גם במשמעות הפוכה, קנין האדם את האלוקות. מכל פרט בבריאה אפשר לקנות את האמונה במציאות הבורא, ובהשגחתו המתמדת על העולם.
ה. בדומה לתשובה הקודמת, ניתן לייחס את האמירה "מלאה הארץ קנייניך" גם לאפשרויות הרבות שמספק העולם לאדם לקנות מצוות ומעשים טובים, ועל ידם להתקרב אל הבורא ולהתחבר אליו [1]. כמעט כל פרט שבבריאה יכול להיכרך עם עשיית מצוה, או אמירת ברכה. גם בדברים אסורים אנו מקיימים מצות לא תעשה על ידי פרישה מהם.
ו. כמו כן ניתן לפרש במשמעות 'קנייניך', קנין העולם הבא. "יש קונה עולמו בשעה אחת" (עבודה זרה י ב). על ידי זכיה בעולם הבא קונה האדם חלק בחיי הנצח במחיצתו של הבורא יתברך.
ז. "ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה" (משלי ג יט). הפועל 'קונה' דומה מבחינה פונטית לפועל 'כונן' שמשמעותו עשיה. ואכן מפרש רש"י על הכתוב (בראשית שם) "קונה שמים וארץ", שהוא כמו "עושה שמים וארץ" (תהלים קלד ג), שכן על ידי עשייתם קנאם להיות שלו [2].
ח. "אמר רב יהודה אמר שמואל, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו נהנה מקדשי שמים, שנאמר (תהלים כד א) לה' הארץ ומלואה". רבי לוי מגיע למסקנה דומה בעקבות סתירה המתגלה בין הכתוב האמור, לבין הכתוב "השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם". כדי ליישב סתירה זו בהכרח עלינו לומר, שלפני הברכה אכן שייכת הארץ לה' ואסור ליהנות ממנה, אך לאחר הברכה ניתנה הארץ לבני אדם ליהנות ממנה. נמצא שעל ידי הברכה אנו קונים את הארץ מה', ועל כך נאמר "מלאה הארץ קנייניך".
ט. למילים "מלאה הארץ קנייניך" קודם הכתוב (תהלים קד כג) "יצא אדם לפעלו, ולעבודתו עדי ערב". עם כל מאמצי האדם ועמלו בצרכי מחייתו, עליו לזכור תמיד שבסופו של דבר כל הישגיו הינם פרי מתנת שמים. כדי להדהד מסר זה ממשיך הכתוב ואומר, "מלאה הארץ קנייניך". כל מה שיש לאדם מוקנה לו מאת ה'.
י. "חמשה קניינים קנה לו הקדוש ברוך הוא בעולמו, ואלו הן: תורה קנין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, ישראל קנין אחד, בית המקדש קנין אחד" (אבות פרק ו משנה י). המשנה מביאה הוכחה מהכתובים לכל אחד מקניינים אלו. ההוכחה לקנין שמים וארץ היא מהכתוב נשוא מאמרנו, "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנייניך". לכאורה דברי המשנה טעונים ביאור, הלא כל המציאות כולה ללא יוצא מן הכלל הינה קניינו המוחלט של הבורא, ומה המיוחד בחמישה דברים אלו. רש"י (פסחים פז ב) נותן מענה לקושי זה, ומפרש שאכן אין הכוונה לקנין ממוני, אלא הוא ביטוי סמלי לחביבות הדבר בעיני הקדוש ברוך הוא, משל לאדם שטורח לקנות דבר החביב בעיניו. לפי זה האמירה 'מלאה הארץ קנייניך" מבטאת את חביבות הנבראים התחתונים בעיני הבורא [3].
יא. יתכן שהאמירה "מלאה הארץ קנייניך" כוללת את כל חמשת הקניינים האמורים המקיפים את כל סיבות הבריאה. בזכות כל אלו נברא העולם, והם המקיימים אותו [4]. משום כן הם נקראים קניינים. כשם שהקנין מבסס את זכותו הממונית של האדם על רכושו, כך חמישה דברים אלו מצדיקים את קיום העולם.
[1] כבר אמרו קדמונים ש'מצוה' היא מלשון צוותא וחיבור, כלומר דביקות לבורא.
[2] דוגמה נוספת לחפיפה שבין קנין ועשיה, הלוא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכננך" (דברים לב ו).
[3] הדברים מתיישבים היטב עם המבואר בדברי חז"ל (תנחומא נשא סימן טז), שכל מטרת הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם היתה, משום שנתאווה לעשות לו דירה בתחתונים. עבודת ה' של התחתונים חביבה בעיניו יותר מעבודת המלאכים הרוחניים, דווקא משום היותם קרוצים מחומר גשמי.
[4] לפחות לגבי שלשה מהם מצאנו מקור בדברי חז"ל (בראשית רבה א א, ויקרא רבה לו ד). "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", בזכות התורה שנקראת 'ראשית', ככתוב עליה (משלי ח כב) "ראשית דרכו", ובשביל ישראל שנקראים "ראשית תבואתו" (ירמיה ב ג). וכן לא נברא העולם אלא בשביל אברהם הקרוי 'ראשית', שנאמר (הושע ט י) "כביכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם".
