הפרשת חלה | טבלת סוגי בצק ממה צריך להפריש חלה וממה לא לפי סדר ה א-ב
14.9.2026מדריך מקיףזמן קריאה · 7 דקות
#מדריך#טבילת כלים
טוען…
טוען תוכן…
מדריך מקיףכדי שעיסה תתחייב בחלה צריך בדרך כלל:
א. שהקמח יהיה מאחד מחמשת מיני דגן – חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל או שיפון.[1]
ב. שיהיה בה שיעור קמח המחייב בחלה.
ג. שהעיסה תהיה מיועדת בדרך כלל לאפייה או להכנה הנחשבת "לחם".[2]
מ־1.560 ק"ג קמח ומעלה – מפרישים בברכה.
מכמות קטנה יותר, לפי השיעורים והמנהגים שהובאו בפוסקים, ניתן להפריש ללא ברכה.[3]
כל המשקלים באינדקס מתייחסים למשקל הקמח בלבד, לפני הוספת מים, שמן, ביצים ושאר המרכיבים.
א
מפרישים ללא ברכה, כאשר יש שיעור קמח.
מעיקר הדין עיסה עבה שנלושה על מנת לבשלה פטורה, אך מפני מחלוקת הפוסקים נכון להפריש בלי ברכה.[2]
מפרישים בברכה, כאשר יש שיעור.
ב
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור קמח.
זהו בצק עבה המיועד לאפייה כלחם.
חייב בחלה בברכה, כאשר הבצק עצמו מכיל שיעור קמח המחייב.
המילוי – גבינה, תפוחי אדמה וכדומה – אינו מצטרף לשיעור הקמח.
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
אף שלעתים חולטים אותו במים לפני האפייה, סופו להיאפות כלחם.
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
פטור מחלה בדרך כלל.
כאשר מדובר בבלילה רכה מאוד שנשפכת למחבת, מתפשטת מיד ונאפית כשכבה דקה – אין בה חיוב חלה.[4]
ג
חייב בחלה, כאשר יש שיעור קמח.
הוא עשוי מבצק עבה ונאפה במשך זמן ממושך בתנור או בסיר המשמש כאפייה.
חייבת בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
ו
פטור בדרך כלל.
ילקוט יוסף משווה ופל דק לבלינצ'ס כאשר הבלילה רכה ומתפשטת מיד ונאפית במהירות.[4]
תלוי בעובי ובדרך האפייה.
ח
חייבת בחלה בברכה, כאשר יש שיעור הקמח.
אין קשר בין שם המאפה "חלה" לבין עצם המצווה; גם לחם אחר חייב באותה מידה.
חייבת בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
גם אם יש בבצק:
סוכר.
שמן.
ביצים.
דבש.
היא עדיין עיסה המיועדת לאפייה.
כ
חייבים בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
מפרישים ללא ברכה, כאשר מלכתחילה מיועדים לטיגון בלבד.[2]
ל
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
חייב בחלה בברכה.
כוסמין הוא מחמשת מיני דגן.[1]
חייב בחלה בברכה.
חייב בחלה בברכה.
פטור מחלה.
תירס אינו מחמשת מיני דגן.[1]
תלוי בכמות קמח הדגן ובצירוף.
פטור מחלה, אם הוא עשוי רק מקמח אורז.
פטור מחלה מצד הכוסמת, מפני שכוסמת אינה כוסמין ואינה מחמשת מיני דגן.
אם מוסיפים קמח חיטה או קמח דגן אחר – צריך לבדוק את שיעור הדגן.
תלוי.
אם הבלילה נוזלית ומתפשטת ונאפית כמעט מיד:
פטור.
אם הוא עבה בערך 8 מ"מ או זקוק לזמן אפייה ממשי:
חייב בחלה, וההפרשה נעשית לאחר האפייה, כאשר מצרפים את הכמות הנדרשת.[4]
מ
תלוי בדרך ההכנה.
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
מפרישים ללא ברכה, מפני שעיסה עבה לטיגון פטורה מעיקר הדין אך חוששים לדעות המחייבות.[2]
חייבת בחלה בברכה, כאשר העיסה מכילה שיעור קמח.
במאפיית מצות ההפרשה נעשית במסגרת מערכת הכשרות.
ע
חייבת בחלה בברכה, כאשר יש שיעור קמח.
הבצק עבה ומיועד לאפייה.
חייבת כאשר יש שיעור, אבל בדרך כלל ההפרשה נעשית לאחר האפייה.
הסיבה היא שהבלילה רכה מאוד, ולכן החיוב חל לאחר שנאפתה ונעשתה מאפה.[4]
אם נאפו כמה עוגות וביחד יש שיעור, מצרפים אותן בכלי או בכיסוי מתאים ומפרישים.
חייבת לאחר האפייה, כאשר יש בכלל הקמח שיעור חלה.
ילקוט יוסף מביא אותה כדוגמה לבלילה רכה הזקוקה לזמן אפייה, ולכן יש בה חיוב לאחר האפייה.[4]
חייבות בחלה, כאשר מכינים עיסה אחת שיש בה שיעור קמח.
אם נאפו בכמה נגלות, כל עוד מקורן מעיסה אחת שכבר התחייבה – ההפרשה יכולה להיעשות מן העיסה לפני האפייה.
פ
חייבת בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
חייבת בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
חייבת בחלה בברכה, כאשר בבצק יש שיעור קמח המחייב.
הרוטב, הגבינה והתוספות אינם מצטרפים לשיעור הקמח.
פטור בדרך כלל, כאשר מדובר בבלילה רכה הנשפכת למחבת ומתפשטת ונעשית מיד, בדומה לבלינצ'ס.
אם מדובר בגרסה עבה במיוחד שנאפית במשך זמן משמעותי – יש לברר בנפרד.
מפרישים ללא ברכה, כאשר יש שיעור.[2]
מפרישים בברכה.
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
צ
אם הבצק מיועד לטיגון בלבד:
מפרישים ללא ברכה, כאשר יש שיעור.
ק
חייב בחלה בברכה, כאשר בבצק יש שיעור קמח.
חייבים בחלה, כאשר העיסה שממנה נעשו מכילה שיעור קמח.
גם מאפה דק יכול להיות חייב כאשר מדובר בעיסה עבה שנועדה לאפייה, ולא בבלילה נוזלית.
חייב בחלה בברכה, כאשר יש שיעור.
ר
חייבים בחלה בברכה, כאשר העיסה מכילה שיעור קמח.
ס
זהו אחד המקרים החשובים.
מעיקר הדין פטור מחלה, אך נכון להפריש ללא ברכה.[2]
מפרישים חלה בברכה, כאשר יש שיעור.[2]
חייב בחלה בברכה, מפני שכבר התחייב בשעת הלישה.[2]
ש
חייב בחלה בברכה, כאשר העיסה עצמה מכילה שיעור קמח.
ת
יכולים להצטרף לשיעור, בהתאם לדיני צירוף חמשת מיני הדגן.[5]
הקמחים שאינם מחמשת המינים אינם מצטרפים מצד עצמם לשיעור.
צריך לבדוק כמה קמח מחמשת מיני הדגן נמצא בתערובת ומה מבנה העיסה.
עיסות לפי צורת ההכנה
חייבות בחלה.
לדוגמה:
לחם.
חלה.
פיתה.
פיצה.
לחמניות.
עוגות שמרים.
בורקס.
קרואסונים.
רוגלך.
מפרישים ללא ברכה.
לדוגמה:
סופגניות.
צ'ורוס.
כעכים מטוגנים.
מלאווח המטוגן בלבד.
מעיקר הדין פטורה לדעת מרן, אך נכון לחוש לדעות המחייבות.[2]
מפרישים ללא ברכה.
לדוגמה:
אטריות.
פסטה ביתית.
כיסוני בצק המבושלים במים.
פטורה.
לדוגמה:
בלינצ'ס.
פנקייק דק.
ופל דק.
לחוח דק מאוד.[4]
חייבת לאחר האפייה.
לדוגמה:
עוגת טורט.
עוגה בחושה בכמות גדולה.
לחוח עבה.[4]
עיסות לפי סוג הקמח
חייבת.
חייבת.
חייבת.
חייבת.
חייבת.
פטורה.
פטורה.
פטורה.
פטורות.
פטור.
פטור.
מתי לא מברכים אף שמפרישים?
יש כמה מצבים עיקריים:
עיסה עבה המיועדת מלכתחילה לטיגון בלבד.
עיסה עבה המיועדת לבישול בלבד.
עיסה שנילושה רק במי פירות או ביצים, לפי התנאים והספקות המבוארים בפוסקים.
עיסה שהכמות שלה נמצאת מתחת לשיעור הוודאי לברכה.
עיסה העומדת להתחלק מראש לחלקים שונים באופן היוצר ספק בחיוב.
במקרים אלו מפרישים חלה ללא ברכה, כאשר אכן קיים ספק חיוב.
טבלת סיכום מהירה
חייב בברכה:
לחם, חלה, לחמניות, פיתה, פיצה, באגט, בייגל, בורקס, קרואסון, רוגלך, עוגת שמרים, קרקרים, מצה, פוקאצ'ה – כשיש שיעור קמח.
חייב לאחר האפייה:
עוגה בחושה, עוגת טורט, לחוח עבה – כשמדובר בבלילה רכה שנאפית למאפה ממש ויש שיעור.
להפריש ללא ברכה:
סופגניות, צ'ורוס, פסטה ואטריות מבצק עבה, מלאווח המטוגן בלבד – כאשר מלכתחילה מיועדים לטיגון או בישול בלבד ויש שיעור.
פטור:
בלינצ'ס, פנקייק דק, ופל דק, לחוח דק מאוד, וכן מאפים העשויים רק מקמח אורז, תירס, כוסמת, קטניות, שקדים או קוקוס.
תלוי:
מלאווח, לחוח, ופל עבה, פנקייק עבה, תערובת קמחים, עיסה שמחלקים מראש לטעמים שונים.
הערות ומקורות
[1] משנה חלה א, א, שולחן ערוך יורה דעה סימן שכ"ד סעיף א – החיוב הוא בחמשת מיני תבואה בלבד: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.
[2] שולחן ערוך יורה דעה סימן שכ"ט סעיפים א–ג – אין חיוב חלה אלא בלחם; עיסה המיועדת מתחילה לבישול או לטיגון פטורה, ועיסה שנילושה לאפייה ואחר כך שינו את ייעודה נשארת חייבת. ילקוט יוסף, הלכות חלה, סימן שכ"ט סעיפים א–ג – למעשה נכון להפריש ללא ברכה מעיסה עבה המיועדת לטיגון או בישול בלבד; אם מתכוונים לאפות חלק ממנה, מפרישים בברכה.
[3] שולחן ערוך יורה דעה שכ"ד סעיף א – שיעור חמשת רבעים. לפסיקת הספרדים ראה ילקוט יוסף, הלכות חלה, שיעור הפרשת חלה, ופסיקת מרן הרב עובדיה יוסף שהשיעור לברכה הוא כ־1.560 ק"ג קמח.
[4] שולחן ערוך יורה דעה שכ"ט סעיף ב, ילקוט יוסף סימן שכ"ט סעיף ד – בלילה רכה: בלינצ'ס, ופל ולחוח דק שנאפים מיד פטורים; מאפה עבה או בלילה רכה הזקוקה לזמן אפייה, כגון עוגת טורט ולחוח עבה, חייבים לאחר האפייה. ילקוט יוסף מזכיר בקירוב עובי של כ־8 מ"מ לגבי לחוח עבה.
[5] שולחן ערוך יורה דעה שכ"ד סעיף ב – דיני הצטרפות חמשת מיני הדגן. כאשר נילושו יחד קיימים צירופים, וכאשר נילושו בנפרד הצירוף תלוי במינים ובדינים המפורטים שם.
