הַתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת מַעְלָה כְּנֶגֶד עֲשַׁן הַקָּרְבָּנוֹת

הַמַּגִּיד מִקּוֹזְ'נִיץ זַצַ"ל בֵּאֵר אֶת אַחַד הַנִּסִּים שֶׁאֵרְעוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ (אָבוֹת פֶּרֶק ה): "וְלֹא נִצְּחָה הָרוּחַ אֶת עַמּוּד הֶעָשָן", וְאֵלּוּ דְּבָרָיו:

''בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה. וּכְשֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת, קִשּׁוּר הֶעָשָׁן שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ הָיָה עוֹלֶה בְּקַו יָשָׁר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה, וּמִזֶּה יָרַד הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָמוֹת. וְהַנֵּס הַגָּדוֹל הָיָה, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵסִיטָה הָרוּחַ אֶת הֶעָשָׁן מִקַּו הַיָּשָׁר".

הוּא מַמְשִׁיךְ: "אַךְ בְּיָמֵינוּ, כְּשֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְהַתְּפִלּוֹת עוֹלוֹת מַעְלָה כְּנֶגֶד עֲשַׁן הַקָּרְבָּנוֹת, כְּשֶׁמְּדַבְּרִים דְּבָרִים בְּטֵלִים הֵם מְפַזְּרִים אֶת הֶעָשָׁן וּמוֹנְעִים מִמֶּנּוּ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְהוּא מִתְפַּזֵּר בָּאֲוִיר, וְלֹא יוֹרֵד הַשֶּׁפַע לָעוֹלָם כָּרָאוּי''.

הָבָה נַעֲרֹךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. הֲרֵי אֵין לְךָ תִּסְכּוּל גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאָדָם שֶׁעָמַל וְטָרַח, וּלְבַסּוֹף כָּל שֶׁעָשָׂה הָלַךְ לַתֹּהוּ וְלָרִיק. עַל זֶה אָנוּ נוֹשְׂאִים תְּחִנָּה מִדֵּי יוֹם: "לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה".

מֵעַתָּה צֵא וּלְמַד, כַּאֲשֶׁר אָדָם הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, נָטַל יָדָיו כַּהֲלָכָה לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ, שָׁהָה שָׁעָה קַלָּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, אָמַר קָרְבָּנוֹת לְאַט וּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה כְּמוֹנֶה מָעוֹת, אָמַר 'אָז יָשִׁיר' בְּשִׂמְחָה וְדִקְדֵּק בִּקְרִיאַת שְׁמַע בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, עָמַד בִּתְפִלָּה כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי קוֹנוֹ, וּלְבַסּוֹף בְּסִיּוּם חֲזָרַת הַשַּׁ"ץ פִּטְפֵּט עִם חֲבֵרוֹ לַסַּפְסָל כַּמָּה מִשְׁפָּטִים, מַה קָּרָה לִתְפִלָּתוֹ?

ה' יְרַחֵם... כְּעָשָׁן כָּלֶה וְכַחֲלוֹם יָעוּף!...