האבודרהם מבאר שהביטוי "קונה הכל" מבוסס על הפסוק "קונה שמים וארץ". המילה "קונה" מתפרשת כאן במשמעות של עושה ובורא, כלומר, מאחר שהקב"ה ברא את השמים והארץ, הם נעשו קניינו ושייכים לו [1].
כך פירש גם רש"י, שהקב"ה "קונה שמים וארץ" משום שעל ידי עשייתם ובריאתם נעשו שלו. לפי זה, משמעות "קונה הכל" היא שהקב"ה עשה וברא את כל המציאות, ולכן הכל שייך לו [2].
בדומה לכך מבואר בדובר שלום ש"קונה" הוא לשון בריאה, כמו "קונה שמים", והיינו שהבריאה כולה נובעת מאת הקב"ה [3]
הרמב"ן מוסיף שעיקר משמעות הקניין היא בעלות. כל מה שנמצא ברשותו של אדם נקרא קניינו, ולכן כאשר אומרים שהקב"ה הוא "קונה הכל", הכוונה היא שכל המציאות היא קניינו ושייכת לו [4].
הבן איש חי מסכם את שתי המשמעויות הללו. לפי רש"י, "קונה הכל" פירושו עושה הכל, ולפי הרמב"ן והתרגום, פירושו שהכל קניינו והכל שלו[5].
אולם קניינו של הקב"ה בבריאה אינו עניין שהיה רק בזמן בריאת העולם. המלבי"ם מבאר שהקב"ה "קונה" את השמים והארץ בכל עת, מפני שהוא מחדש את מעשה בראשית ומנהיג את הבריאה בהשגחה תמידית בכל רגע. הבריאה אינה יכולה להתקיים מעצמה, אלא כל קיומה והנהגתה תלויים תמיד בקב"ה [6].
לכן גם הביטוי "קונה הכל" נאמר בלשון הווה. הקב"ה אינו רק מי שברא את העולם בעבר, אלא הוא ממשיך לקיים, לחדש ולהנהיג את כל המציאות בכל יום ובכל רגע [7].
נמצא שבמילים "וקונה הכל" אנו מכירים בשני יסודות, הקב"ה הוא שברא ועשה את כל המציאות, ולכן הכל שייך לו, והוא גם ממשיך לקיימה ולהנהיגה תמיד, כך שכל הבריאה נשארת בכל רגע ברשותו ותלויה בו.
[1] אבודרהם, בראשית יד, יט, ישעיה מה, ז, דברים ח, יז.
[2] רש"י בראשית יד, יט, תהלים קמו, ו.
[3] סידור אוצר תפילות, דובר שלום.
[4] רמב"ן בראשית יד, יט, בבא מציעא י ע"א.
[5] בן איש חי, שנה א פרשת בשלח אות ח, דברים לב, ו.
