זכויותיו של הקרבן

למדנו בימים הקודמים שאפילו כשברור לאדם שמישהו הזיק לזולתו מבחינה כספית, אסור לו לנסות להשפיע על עשיית הצדק מחוץ לגדרי ההלכה. הדברים חלים לא רק על עד, אלא גם על הקרבן עצמו.

אם אדם מרגיש שהוא נפל קרבן לחוסר הגינותו של פלוני, ולאחר שברר את אמיתות העובדות הוא מגיע למסקנה שיש לו בסיס מוצק לתביעה נגדו, אסור לו לספר ברבים על המזיק כדי להשיג פיצוי על הפסדיו.  עדיף כי יתעמת באופן פרטי עם אותו יחיד, ובמקרה הצורך ישאל בעצת רב.  במידת האפשר ישתדל שלא להזכיר את שמו של המזיק באזני הרב.

אסור למי שהיה עד למעשה לגלות לקרבן את זהות האשם במעשה, אם יש מקום לחשוש שהקרבן ישתמש בדרכים שאינן כשרות על פי ההלכה כדי לקבל חזרה את כספו.